פרחאן אל-קאדי חולץ משבי חמאס ביום שלישי האחרון, אחרי שלוש-מאות עשרים ושישה ימים בעזה, רובם מתחת לאדמה. 8 חודשים פרחאן לא ראה את השמיים, הוא מספר. עם חזרתו זכה לקבלת פנים חגיגית במיוחד ברהט - מתחת לכיפת השמיים.
"גם אם היית מביא לי את האוכל שהכי אהבתי, לא הייתי אוכל", סיפר על הגעגועים לבית ול"ביחד" שהיה חסר לו. בקבלת הפנים מצד המשפחה והקהילה, זכה לנשיקות מכולם, וגם לארוחה חגיגית. "נשחט את הכבשים", אמר לו אחד הסובבים, "כל עוד אלוהים מעניק לנו ברכה, נאכל בשר, נכון?".
פרחאן שיתף שחלם כל הזמן על המשפחה ועל הבית בשבי. "אמא, משפחה, ילד, ילדים. כל הזמן הכול", סיפר, "אם לא תחלום איך תשרוד?". כששמע את החיילים מדברים בעברית, הוא לא האמין שהחלומות עתידים להפוך למציאות. לטענתו, תחילה כשמצאו אותו עם הזקן מהשבי, לא היו בטוחים שזה הוא. "בסוף מצאו תעודת זהות עם שם מלא ומשם החוצה", שיתף בחיוך, "אמרו לי רבע שעה אתה למעלה".
לאחר תפילה משותפת של הגברים, אחיו של פרחאן, סולימן, שיתף על התקוות שהמשפחה חוותה. "חשבנו על התפילה הזאת", סיפר, "חשבנו על הרגעים האלה כבר כמה חודשים. חשבנו שנתפלל את התפילה הזאת באוהל של אבלים. התפילות היו צנועות יותר - רק לשמוע שהוא בסדר. ברוך השם, אנחנו אומרים תודה לאל קודם כל, תודה לכולם - לצבא, לכולם".
פאיז אבו סביהאן, ראש עיריית רהט לשעבר, גם הגיע למקום: "הם לא מוכנים לעשות חפלות גדולות, בגלל שיש 108 חטופים ובגלל המצב בעזה. יש הרבה הרוגים שם יש, יש להם קרובי משפחה שם", שיתף, "70% מרפיח זה בדואים, יש משפחות שלנו שם שם. אז הם מקבלים את האנשים פה בחיבוקים ושותים קפה והולכים הביתה".
"מה שקורה במצרים, שיסיימו את זה כבר", התייחס פרחאן למגעים לעסקה, "רוצים לראות עשן לבן, שכולם ילכו הביתה. אני מאחל את זה לכולם".