סמל אורי אשכנזי נחמיה, לוחם שריון שנפל בקרב בדרום רצועת עזה, הובא למנוחות בצוהריים (שישי) בבית העלמין באשקלון. אחיו שלו ספד לו והקריא מכתב פרידה שכתב אורי לפני שנכנס לרפיח. "חייתי חיים נפלאים, לא מצטער על כלום", הוא כתב.
"לפני הכניסה הראשונה של אורי לרפיח, נסענו לנסיעה קצרה לקנות לו ציוד", אמר שלו. "בדרך לשם הוא אמר לי 'שלו, אתה האדם היחיד שאני בוטח בו שיהיה מספיק חזק וישמור את הדבר האחרון ממני'. הוא אמר לי 'יש לי מכתב אחרון בפתקים בטלפון, אתה היחיד שאני רוצה שיידע שזה קיים'".
שלו הקריא את המכתב שהשאיר אחיו: "משפחה יקרה, אם אתם קוראים את זה סביר להניח שהדברים לא קרו כפי שתוכנן ונכשלתי. אני לא יודע איך לכתוב את המכתב הזה ולמה אני עושה את זה. רציתי שיהיה משהו שתוכלו למצוא ושאשאיר בשבילכם. חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות. עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש.
"אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם כאב. עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו, ואם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי - אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית".
אורי הוסיף במכתב למשפחתו: "אימא ואבא, אני מודה לכם על הכול, כל מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך כל חיי. הערכתי את זה תמיד, גם אם לא הראיתי זאת. אני רוצה לראות אתכם שמחים ומאושרים ושיהיה לכם סיפוק נצחי. שלו וטוהר, תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם, אתם כל כך מיוחדים וחכמים, אין לי שמץ של ספק שתגיעו רחוק. אל תשכחו שאני מסתכל עליכם מהמעלה. המשפחה המורחבת, תודה לכם על השבתות והזיכרונות שלא אשכח, על צחוק וחיוך שלא יורד מהפנים. תודה מיוחדת לסבא וסבתא שגידלו אותי ועשו מעל ומעבר בשבילי".
הוא כתב גם לחברתו: "שיר דובי שלי, הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא תודה רבה שביגרת אותי ולימדת אותי מה זאת אהבה ראשונה, תקופה שאנצור לעד. על הרבה רגעים וזיכרונות מיוחדים, אוהב אותך לנצח".
במכתב התייחס אורי גם להלוויה: "אימא, אני מבקש בלי נאומים סוחטי דמעות ומרגשים - בלי להביך. אין לי הרבה בקשות מלבד זה שתשאירו את החדר שלי כמו שהוא כדי שלא יהפוך לחדר מוזיקה. אוהב אתכם לנצח ואשמור עליכם לנצח, אורי. אשמח שתמשיכו אותי הלאה".