אזכרה במלאת 30 לנפילתו של רב-פקד ארנון זמורה ז"ל התקיימה הערב (שלישי). זמורה ז"ל שנפל במבצע להצלת ארבעה חטופים (שנקרא לאחר מכן על שמו), היה הראשון לפרוץ לחדר ששהו בו שלושה מהם ושם נהרג. ב-7.10 זמורה השתתף בקרבות רבים ובהם אלו שהתרחשו בבארי, מוצב נחל עוז ויד מרדכי.
מיכל זמורה, אלמנתו של רפ"ק ארנון זמורה ז"ל', אמרה בטקס: "מאות אנשים אמרו לי את המשפט 'רק איתו הרגשתי שאני באמת יכול לדבר'. מספרים על איך פרגנת בלי סוף. איך אמרת מילים טובות. הילדים מבקשים מחברים בכל ערב לשמוע סיפור מצחיק על אבא, ואבא היה הרבה דברים אבל איש מצחיק במיוחד הוא לא היה... וכך יוצא שבמקום סיפורים מצחיקים, בכל ערב אנחנו שומעים סיפור על האיש המדהים שהיית - על איך שהיית המפקד הכי מיוחד ושהתקופה איתך הייתה הכי טובה".
"אנחנו בכל ערב שומעים סיפורים על איך שהיית מתמודד עם קושי פיזי במסלול (בצחוק וחיוך), על איזה חבר היית. איך מהר נכנסת לעניינים כשהיה צריך לתמוך פיזית או רגשית, על איך זרמת עם שטויות וצחוקים של אחרים, על איך בכל דבר שעשית היית מעולה כבר מההתחלה באופן כמעט מרגיז - צניחה, קורס טג"ח, קופים, גיטרה".
"סיפורים על איך התעצבנת כשלוחמים לא יצאו הביתה, על ההלם של בנות הזוג כשהמפק"ץ התקשר בשביל להציג את עצמו ולפתוח ערוץ תקשורת ישיר, על איך שהיית מתקשר להגיד שאתה גאה ואוהב, על החריצות שלך, על הוויסקי והבירות ועל איך שלפניהם ואחריהם אהבת אותי אותו הדבר בדיוק, על חיבוקים בלי צ'אפחות, על יד מרדכי, על העצות שלך, על איך לימדת את נועם לשחות ואיך השווצת בגאווה בסרטונים בהם איתי רוכב על אופניים, על הגלידות, על השיחות עם הצוות. אני שומעת וקוראת הודעות שבהן התרגשת לקראת מבצע החילוץ. דיברת על כמה זה ערכי. וכמה אתה מחכה לזה".
"אני מרגישה שאני נושאת תפקיד", המשיכה מיכל. "אל השבעה וגם אחריה הגיעו אנשים מיד מרדכי וגם מבארי לומר לך, דרכי, תודה. הם מכבדים אותך ואת פועלך, אבל בעצם את כל החברים ליחידה. כמה דיברנו על כך שלא רק מי שמת הוא גיבור. אני לוקחת את התודות ואת הסיפורים ומעבירה אותם הלאה - כדי שגם החיים יוכלו לחוש גאווה ואולי שחרור והקלה. אני יודעת שזה מה שהיית רוצה. אני מקווה שזה מצליח לי.