בימים שלפני חג הפסח, בחורי הישיבות יצאו לחופשת סמסטר שמכונה חופשת "בין הזמנים". הגענו לבני ברק כדי לחפש את בחורי הישיבות שלומדים רק באופן חלקי, אם בכלל, ובכל זאת לא מתגייסים לצבא. במהלך הביקור גילינו שהמחלוקת סביב הגיוס מסעירה את הבחורים הצעירים ושהוויכוח גולש לרחובות.
פגשנו את נתנאל, חרדי בן 17 שמתנגד נחרצות לגיוס, בוויכוח עם דניאל מהציונות הדתית שמתגייסת בהמונים. נתנאל סיפר שהוא מפחד שהגיוס ישפיע לרעה על אורח החיים שלו: "אם אני אלך לשם, למה שאני לא אראה בחורה ואלך איתה?".
הפחד הזה, שהגיוס לצבא והחשיפה לעולם שבחוץ יערערו את קיומה של החברה החרדית, הוא הבסיס להתנגדות הרבנית העזה לגיוס - גם של צעירים שאינם למדנים. כדי לדבר איתם עלינו צפונה, למוקדי הבילוי של חרדים בחופשה. הגענו למושב מירון והתארחנו בבית ההארחה של אורי, שמבקש 20 שקלים ללילה מבחורי הישיבות והאברכים שבאים ללון אצלו, אבל רק ממי שיכול לשלם. איתנו בחדר המשותף היו שני בחורי ישיבות מהדרום, בני 17 שבמצב חברתי אחר היו מוגדרים מלש"בים.
"לשאול את הצבא מה הוא צריך ואת החרדים מה הם מוכנים לתת"
נ', בחור ישיבה שאינו מגדיר את עצמו תלמיד חכם, סיפר מדוע לשיטתו גם בחורי ישיבה שלומדים רק שעתיים ביום לא צריכים להתגייס: "יש בחורים שנמצאים בתקופת משבר ואין להם חשק ללמוד, אי אפשר לקחת אותם לצבא. אני מסכים ש-99.9 אחוזים מהאנשים לא יהיו משה רבנו, אבל לפחות אני יכול להגיד שניסיתי".
למוחרת התארגנו שני הבחורים ליציאה אל חוף שקמים שבכינרת, ואנחנו המשכנו איתם. ליד החוף פגשנו את משה, שסיפר שדווקא בימים שבהם בג"ץ מחליט להפסיק את האפליה ולדרוש מהממשלה לגייס את בחורי הישיבות, הרצון לשרת והמוטיבציה שלהם יורדת. "בגלל חוק הגיוס, גם אם מישהו חשב ללכת לצבא, הוא לא ילך לצבא", הוא טען. "זה נותן תחושה של נרדפות".
ענבר גיטי הרוש הייתה היועצת של שר הביטחון לענייני גיוס חרדים. לטענתה, ברגע שנשמעים צמדי המילים "שוויון בנטל" ו"חוק הגיוס" בחברה החרדית, נוצרת הסתגרות ותחושה של רדיפה. "זה מכניס אותנו לוויכוח שלא נצא ממנו", טוענת גיטי הרוש. היא פירטה מה לדעתה צריך לעשות כדי לפתור את המשבר: "אנחנו צריכים לשאול את הצבא מה הוא צריך ואת החרדים מה הם מוכנים לתת - ולמצוא אזורים של חפיפה".
קפסולה חרדית בתוך הצבא
תוכנית "קודקוד", שמכינה חרדים לשיבוץ במקצועות ההיי-טק בצבא, היא אחת מנקודות החפיפה שעליה מדברת גיטי הרוש. הצעירים החרדים שמשתתפים בתוכנית צפויים להשתלב ביחידות המודיעין והטכנולוגיה הטובות ביותר בצה"ל. ברחוב החרדי השם "קודקוד" הפך למילה נרדפת לאדם מבריק עם ראש מעט פתוח. השירות שם מותאם לחיים חרדיים לחלוטין, ולמרות שקשה מאוד להתקבל - ההחלטה ללכת נגד הזרם קשה לא פחות.
מתן ג'רבי, חניך בתוכנית "קודקוד", סיפר שמה שהוביל אותו להצטרף לתוכנית היה 7 באוקטובר. "הרגשתי חסר תועלת והחלטתי שאני חייב לעשות משהו כדי להיות יעיל למדינה", הוא נזכר. ג'רבי הסביר מדוע תוכנית "קודקוד" עזרה לו להתגבר על הרתיעה מצה"ל: "הציבור החרדי בנוי על קפסולות - יש את הקפסולה של הישיבה ואת הקפסולה של הכולל. אני חושב שהתוכנית יצרה קפסולה בתוך הצבא, וזה דבר מדהים שעובד לכולנו".
עבור אליעזר קלמן, גם הוא חניך בתוכנית, הקושי היה משפחתי. הוא סיפר שבמשך חודשים הוא לא ידע איך לספר לאימא שלו על כוונתו להשתלב בצבא בדרך כזו או אחרת. מה שעבור הישראלי הממוצע הוא גאווה ענקית, עבור קלמן זה משהו שיש להסתיר. "אמרתי לה שאני הולך לעבוד בצבא ואמרתי לה שזה נמצא בריכוז חרדי - היא לא קלטה שאני חייל", הוא הסביר.
"הייתי רוצה לראות את מדינת ישראל מבוטלת"
המשכנו בדרכנו והגענו להר מירון. השילוב בין הטבע הקדמוני לקדושה העתיקה של ציון קבר הרשב"י, מושך אל ההר בני ישיבות רבים בימי החופש. בזמן הביקור שלנו נתקלנו בנ', בחור ישיבה שהצהיר בפנינו שהרצון הכי גדול שלו הוא לראות את מדינת ישראל מבוטלת. "מדינה יהודית זה לא לפי ההלכה", הוא אמר בפנים חתומות. "הייתי רוצה שתהיה פה מדינת אנגליה, זה יהיה יותר טוב".
מבחינת גיטי הרוש, נ' מייצג מיעוט קטן בחברה החרדית, אך זה לא אומר שהוא מבטא סנטימנט שלא קיים בכלל: "הציונות היא דבר מפחיד עבור החרדים והתפקיד של החרדיות היא להתכנס מפניה". לדבריה, חרדי שמרגיש ישראלי ורוצה להתגייס סובל מדה-לגיטימציה קשה: "אם אני אימא ואחד הילדים שלי הלך לצה"ל, אולי לא יקבלו את הבנות שלי לסמינר ועלולה להיות לי בעיה למצוא שידוכים".
במסע שלנו דיברנו גם עם צבי קופרמן, שהיה בחור ישיבה והחליט לשנות את דרכו. הוא החל לעשות שירות אזרחי במד"א, והיום הוא כבר עובד בארגון שנתיים וחצי. קופרמן סיפר על המחיר שהוא עלול לשלם על כך שיצא מישיבה: "כשהילדים שלי יגדלו וירצו להיכנס למוסדות מסוימים, יכול להיות שהם ייתקלו בסירוב כי המוסד יגיד שהוא מחפש הורים שהם אברכי כולל במסגרת תורנית".
בחודשים שבילינו עם בחורי הישיבות והאברכים, התבהר עד כמה ההתנגדות לגיוס שזורה בערכי החברה החרדית. לכן, גיוס חרדים מידי ובכוח החוק כנראה לא יביא לסופה של בעיית שילוב החרדים בצה"ל - אבל אולי יהיה זה רק שלב אחד קטן בדרך לשוויון בנטל.