המפגין נגד המשטרה: לאחר שכמעט איבד את אוזנו, המפגין שחר מור (זהירו) הגיש השבוע תביעה של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים נגד המשטרה, כך אנחנו מפרסמים לראשונה באתר N12. בכתב התביעה שהוגש על ידי עורכי הדין גיורא אבן צור ואביתר קציר נטען כי "המשטרה שאמורה לשמש דוגמא ומופת בכל הנוגע לאיפוק ושמירה על ריסון, חצתה את כל הקווים האדומים ופעלה בדרך שלפיה כל האמצעים כשרים״. המשטרה: ככל שתוגש תביעה, נתייחס אליה במסגרת ההליך המשפטי ולא באמצעי התקשורת.
״בדרך לכך נזנחו אמות מידה בסיסיות של מקצועיות, אחריות ומידתיות בהפעלת כוח וסמכויות שבחוק תוך הפרה ברורה של הנהלים שנקבעו על ידי הנתבעת עצמה", הוסיפו. בתביעה מוזכרים השוטרים שהיו מעורבים באירוע לרבות רב פקד מאיר סויסה שהיה מפקד האירוע, רב פקד רביב בירנבאום ורס"ר נאור נאני טולדנו.
האירוע התקיים במרץ בשנה שעברה באחד מימי השיבוש נגד המהפכה המשפטית שהחל משעות הבוקר. באותו יום התקיימה הפגנת מחאה לאורך רחוב גבעת התחמושת במחלף השלום בתל אביב ובה לקחו חלק המוני משתתפים ובהם שחר מור. במהלך ההפגנה, השליכו השוטרים במקום רימוני הלם אל עבר המפגינים וזאת בניגוד מוחלט להוראות החוק ולנהלים המקובלים.
כתוצאה מהשלכת הרימונים מור נפגע ונגרמו לו נזקי גוף קשים שבגינם מוגשת תביעה זו. בכתב התביעה מתוארים בפירוט ולפי לוחות זמנים אירועי השלכת הרימונים. "בסביבות השעה 12:00, עמד התובע באזור המחבר בין העלייה מאיילון דרום לצומת השלום כשהוא מוקף מפגינים. במהלך ההפגנה, בשעה 12:25 לערך, השליכו מספר שוטרים מספר רב של רימוני הלם לכיוון שבו עמד התובע. השוטרים השליכו את הרימונים אל עבר ההמון אשר באותה שעה לא הפגין אלימות כלפיהם. הצפיפות הרבה בה עמדו המפגינים ותזוזתם התכופה ממקום למקום, מנעו אפשרות להעריך כראוי את מקום נחיתת הרימון״, נכתב בכתב התביעה.
״בסביבות השעה 12:25 התפוצץ רימון הלם בסמוך למור וכתוצאה מכך הוא נפגע באופן קשה ונגרמה לו בין היתר טראומה קשה לאוזן ימין. מור הובהל באמצעות אמבולנס לבית החולים "איכילוב" שם עבר ניתוח לשחזור אפרכסת ולאחר מכן המשך טיפול כולל של אנטיביוטיקה, עלוקות וסדרת טיפולים בתא חמצן היפרברי. בנוסף, עבר התובע טיפולי פיזיותרפיה לשיפור התנועתיות של הפה והלסת״.
בהמשך בכתב התביעה ישנה התייחסות לנזקים הבריאותיים שנגרמו למור לאחר שנפגע מהרימון, וסובל מהם עד היום. לתביעה צורפה חוות דעות רפואיות של בכירים בתחום הכירוכיה הפלסטית והפסיכיאטריה.
מור בן ה-52 מתל אביב, אב לשלושה ועובד במחלקת סייבר בבנק, תיאר את הרגעים שקדמו לפציעה: "עמדתי במעבר חצייה שמוביל לתחנת רכבת השלום. הייתה שורת מכוניות משטרה שחסמו את המפגינים כדי שלא ירדו לאיילון. זה היה סטטי. אחרי 10 דקות בערך המפגינים הבינו שאין לאן להתקדם והם עלו למעלה, לכיוון המקום שבו עמדתי. פתאום שמעתי פיצוצים ופרשים תוקפים מפגינים. ביני לבין הקו של השוטרים היו 20 שורות מפגינים ובכלל לא הייתי קרוב".
את רגע פגיעת הרימון הוא לא שוכח: "הם זרקו את הרימון והוא התפוצץ עליי ישר על הגולגולת. המשטרה התנהגה בברוטליות וחוסר אכפתיות לחיי אדם. זה ריסק לי את האוזן. זה יכול היה להתפוצץ לי בעין, יצאתי עוד בזול. לידי עמדה אמא עם ילדה בת 14. איך אפשר לזרוק רימון לתוך קהל? הייתי בטוח שירו בי".
בתביעת הנזיקין ישנה ביקורת ישירה על כתב האישום שהגישה לאחרונה המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) נגד השוטרים שזרקו את רימוני ההלם, וכך נכתב: "באופן שאין תמוה ממנו, נשמטה פציעתו של התובע מכתב האישום, וזאת למרות שעמד סמוך לשתי המפגינות שנפצעו כתוצאה מהשלכת הרימונים ופציעתן כן נכנסה לכתב האישום. התובע פועל לגרום לכך שכתב האישום יתוקן (למרות שאין לכך כל השלכה לתביעה האזרחית שכן אין מחלוקת שנפצע כתוצאה מהשלכת רימוני ההלם).
עוד נכתב בכתב האישום שהוגש בידי מח״ש כי ״הואשמו השוטרים בהשלכת רימון הלם לעבר המון אנשים שעמד במקום בצפיפות רבה מבלי לוודא שהרימון יוטל לעבר שטח המרוחק לפחות מטר מכל אדם וזאת בניגוד לכל דין . עוד הואשמו השוטרים בהשלכת רימון הלם לעבר קבוצת אנשים שהייתה בתנועה ובתזוזה מתמדת באופן שלא אפשרו להם לעמוד בנוהל ההפעלה. בכתב האישום נטען כי במעשיהם המתוארים לעיל עשו הנאשמים מעשה לגבי חומר נפיץ, בדרך רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. הוראת החיקוק לפיה הואשמו הנאשמים הינה עבירה של ׳מעשה פזיזות ורשלנות׳ עבירה לפי סעיף 338א(3) לחוק העונשין התשל"ז-1977 – עבירה שהעונש המרבי בגינה הינו 3 שנות מאסר״.
ממשטרת ישראל נמסר: ככל שתוגש תביעה, נתייחס אליה במסגרת ההליך המשפטי ולא באמצעי התקשורת.
עו"ד גיורא אבן צור ואביתר קציר שמייצגים את התובע מסרו: ״הטלת רימוני הלם בכינון ישיר, היישר אל תוך קבוצת אזרחים הנה מעשה מופקר שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. שוטרי ישראל נהנים ובצדק מסמכויות אכיפה נרחבות הניתנות להם במסגרת החוק ולשם שמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור. מעשיהם של השוטרים במקרה שבפנינו לא היו מנוגדים רק לחוק היבש אלא סתרו גם כל אמת מידה של הגיון ושל מוסר. בצדק הוגשו אישומים פליליים נגד השוטרים המעורבים על ידי המחלקה לחקירת שוטרים. תביעת מרשינו נועדה לפצותו על נזקיו הקשים ובמקביל לשלוח מסר שלפיו אל לשוטרים המופקדים על ביטחון כולנו, להפר את חובת הנאמנות אותה הם חבים, בראש ובראשונה, לציבור״.