כשהחלה המלחמה החיילים והקצינים גויסו בצו 8, אנשי ההסברה הפשילו שרוולים והצטרפו למערך ההסברה הלאומי. תפקידו של המערך היה לכייל את כלל הגופים שעוסקים בהסברה במדינת ישראל על המסר, ולסייע בהפצתו. מדי יום נערכו תדרוכים לעיתונאים, שובצו מרואיינים בתקשורת הזרה והוצעו סיורים. אלא שבשבועות האחרונים המערך ממש על סף פירוק.
עובדים מצטיינים עוזבים ואחרים במעין שביתה איטלקית בגלל סכסוכים על תנאי העבודה. אחת הבעיות המרכזיות היא כסף. עובדים ששוחחו איתנו מספרים על עיכוב בתשלום שכר שנמשך חודשים ובעיות התקשרות. רק השבוע למשל, עזב אבי היימן, שתיאם מאז אוקטובר יותר מאלף ראיונות, ובעצמו ניהל 150 ראיונות ומסיבות עיתונאים, ככל הנראה גם בשל ויכוח על צורת ההעסקה.
טל היינריך, אשת ההסברה שלנו בארצות הברית, שנתנה בחודשים האחרונים מאות ראיונות - כבר שבועיים שאיננה מתראיינת בכלל. גם כאן, הסיבה היא ככל הנראה בעיות בהסדרת ההעסקה. כך כשברקע מתיחות בין ישראל לארצות הברית, ובעיצומה של הפעילות ברפיח, מדינת ישראל לא נעזרת בשירותיה.
תפקודו של האולפן שמערך ההסברה הקים לפני חצי שנה לצורכי חוץ ופנים נמוך למרות ההשקעה הגדולה. המדינה מעכבת במשך חודשים את השכר לחברה שהקימה אותו, וכבר הוציאה מקופתה שלושה וחצי מיליון שקלים. גם החברה שמספקת למערך דאטה שעל בסיסו הוא פועל, עדיין ממתינה לתשלום.
יתר על כן, מערך ההסברה פועל כבר חודש וחצי ללא ראש מערך, מאז שמושיק אביב עזב את תפקידו. גורם במערך ההסברה מספר שמינויו של ראש מערך ההסברה הלאומי לא מתקדם, משום ששרה נתניהו עוד לא מצאה את האדם המתאים.