היום (רביעי) מציינת מדינת ישראל 57 שנים לאיחוד ירושלים עם שורת אירועים, ובהר הרצל בבירה מתקיים טקס האזכרה הממלכתי לזכר כ-,4000 יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ. בטקס משתתפים נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו שנושאים דברים וכן יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ורבים מבני העדה האתיופית. 

הנשיא הרצוג פתח את הטקס ואמר: "כבכל שנה אנו מתכנסים ביום המקודש הזה - יום הזיכרון לנספי עליית יהודי אתיופיה - בהר התקומה, הזיכרון והגעגועים של מדינתנו. להרכין ראש, לזכור ולהזכיר אלפים מהם – מיקיריכם, מאהוביכם. מיקירינו, מאהובינו. תינוקות, ילדים, קשישים, נשים וגברים, חדורי אמונה ואהבת ציון, אשר לא זכו להשלים את המסע, ונספו בדרכם אל ארץ הקודש. משאירים בלב משפחותיהם ובלב כולנו, לב האומה כולה, פצע כואב ופתוח – לתמיד".

נשיא המדינה נואם בטקס האזכרה ליהודי אתיופיה (צילום: משרד העלייה והקליטה)
נשיא המדינה נואם בטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה | צילום: משרד העלייה והקליטה

"השנה, טקס הזיכרון הזה נערך בצל המלחמה. ואל גבורתם של הנספים במסע מאתיופיה, מצטרפת גבורתם של בניהם, נכדיהם, צאצאיהם ובני משפחותיהם של הנספים והעולים - בני הדור השני והשלישי, גיבורי ישראל ומגיניה, אשר נפלו במערכה הכבדה", הוסיף הנשיא. "יקירותיי ויקיריי, את הדרך שעשיתם כשצעדתם קוממיות, את סיפור ההעפלה והתקומה שלכם, של כולכם - אחיותיי ואחיי - עלינו לזכור ולהזכיר, להנחילו, ללמד אותו את בנינו ובנותינו, מדור לדור ועד דור אחרון. זוהי חובתנו וזוהי זכותנו הגדולה".

פתיחת הטקס התעכבה בשל תקלה במסוק שהחזיר את ראש הממשלה מסיור בקריית שמונה. נתניהו נכנס לטקס בזמן נאום הרצוג, ועלה לשאת דברים אחריו. בנאומו הוא התייחס למלחמה וציטט את דבריו של סמ"ר אוריה איימאלק גושן ז"ל שנפל בקרב בח'אן יונס ושלפני כן קרא לגלות עוצמה. "לצערנו הוא לא החלל היחיד מקרב משפחות אתיופיות יוצאות העדה... זה מחיר כבד מאוד. מספר החללים יוצאי אתיופיה גבוה מהשיעור היחסי שלהם באוכלוסיה. כחיילים מעולים, כמפקדים מעולים - הם מגלים מחויבות, נחישות, אהבת הארץ. הם ינקו את הערכים הללו עם חלב אמם ועל ברכי אביהם. אוריה נחשף מגיל צעיר לסיפורי הוריו על המסע מאתיופיה לציון".

רה"מ על החזרת החטופים: מחויבים להחזיר את כולם, עד האחרון שבהם

רה"מ ציין את התלאות שעברו על יוצאי אתיופיה. "בערבות אתיופיה, המחנות הלא-אנושיים בסודאן, נאלצתם להיפרד מקרובים ומחברים, הטבע הפראי, חיות הטרף, השודדים, התוקפים האכזריים, הזכירו יום-יום את שבריריות החיים. המתים נקברו בחופזה, חלומם להגיע לירושלים נקבר איתם. צלקות האובדן ילכו איתכם לכל החיים, אבל אתם המשכתם לצעוד לירושלים, בשמם ולמענם. כל אחד הושיט יד לאחר, כל אחד ביקש לחזק, לעודד. 'ירושלים מחכה לנו', אמרתם ועוד לפני כן חיכו לכם נציגי המדינה, אנשים הובילו באומץ לב את מבצעי החילוץ - כפי שאנחנו עושים גם היום כדי להחזיר את כל חטופינו. אנחנו מחויבים לזה עד האחרון שבהם, החיים והחללים כאחד. אנשים הובילו באומץ לב את מבצעי החילוץ, אבל אתם שלא ויתרתם - אתם הייתם הגיבורים הראשיים".

טקס אזכרה ממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל (צילום: משרד העלייה והקליטה)
טקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל | צילום: משרד העלייה והקליטה

בשנת 2011 עברה החלטת ממשלה שקבעה כי מדי שנה בכ"ח באייר, יום ירושלים, יתקיים יום זיכרון לבני קהילת יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. בנוסף הוחלט על הקמת אתר הנצחה בהר הרצל לזכר הנספים, שם נערך הטקס.

טקס אזכרה ממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל (צילום: משרד העלייה והקליטה)
טקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל | צילום: משרד העלייה והקליטה

טקס אזכרה ממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל (צילום: משרד העלייה והקליטה)
ראש הממשלה בטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל | צילום: משרד העלייה והקליטה

בשנת 1984-1980 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה מהכפרים באזור גונדר לעבר סודן. הם הצליחו לברוח רגלית בדרך ארוכה ומסוכנת לגבול בין המדינות, ושם המתינו להעלאתם ארצה במחנות זמניים שם שררו תנאים קשים של מגפות, רעב ומעשי פשיעה אלימים נגדם מצד שודדים מקומיים. ב-1984 החל "מבצע משה", שנמשך שנה ושבמסגרתו עלו ארצה כ-6,400 מיהודי אתיופיה.