כמעט 200 ימים חלפו, ו-133 חטופות וחטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה - אחת מהן היא נועה ארגמני, שנחטפה מהמסיבה על אופנוע עם בן זוגה אבינתן, הבעת פניה המבועתת נצרבה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. בריאיון שנערך היום (ראשון) עם הוריה של נועה, מתחננת אמה ליאורה - שמתמודדת עם סרטן מוח מתקדם - שיגשימו לה רק משאלה אחת: לראות את בתה רק עוד פעם אחת, לפני שיאזל זמנה.
יעקב ארגמני, אביה של נועה מספר כי בדרך כלל המשפחה חוגגת את חג הפסח יחד, "כולנו, עם נועה. אבל הפעם כיסא אחד יהיה ריק, מקווים שבחג הבא היא תהיה", הוא נחנק ובעיניו עולות דמעות. ליאורה, שיושבת לצידו, מתקשה לדבר בגלל מחלתה ובגלל מורכבות הנושא. "נועה היא הבת היחידה שלה", אומר יעקב. "יש לה רק משאלה אחת - לראות את נועה עוד פעם אחת. אני מקווה שהאנשים שמנהלים את הכול יזיזו את העניינים". ליאורה מברכת, "אמן".
"נועה חסרה המון, היא הייתה הנפש החיה בבית. היא עשתה הכול, כשנועה הייתה הבית היה צפוף, עכשיו אין פה שמחת חיים, הבית מרגיש גדול וריק", האב מתאר בקול חנוק. הוא מתייחס לסרטון האחרון שפרסם ארגון הטרור חמאס, אות החיים האחרון שניתן להוריה של נועה: "הבת שתמיד גוננו עליה, שעשינו עבורה הכול, פתאום לשמוע את הבכי שלה, זה קורע לב. יכולתי לשמוח מעט שהיא ניצלה, הייתה תחושה שאני רק רוצה להיכנס אל המסך - לתפוס ולחבק אותה".
יעקב מגיב גם על העדויות הקשות של נשים שחזרו משבי חמאס: "אני מדחיק את זה, אני לא רוצה לתאר לעצמי, אני לא רוצה להאמין שזה נכון", הוא אומר בפחד גדול. הוא ממשיך ומספר על ההתמודדות שלו עם מחלתה של ליאורה ועם החטיפה של נועה: "שתי חזיתות מאד קשות. היינו שלושתנו מקשה אחת ופתאום הכול מתרסק, יש לי פחד להישאר לבד בעולם - אני מאחל לעצמי שתהיה לי המשכיות, שנועה תחזור".
"אני סומך על הקדוש ברוך הוא", מחווה אביה של נועה מעלה עם אצבעו. הוא מוסיף, "היו ניסים בעולם. אני גם מתמודד עם מותו של אחי, יצחק ארגמני ז"ל, אבל אני מנסה להכיל את זה שאלו החיים שלי ועם זה אני צריך להתמודד". אימה של נעה מתקשה לדבר ובוכה, יעקב ארגמני מוחה את דמעותיה, מנסה לעודד אותה ואומר "יהיה בסדר", שעה שהוא פורץ בבכי ומנגב את דמעותיו בממחטה.