אחרי 54 ימים בשבי חמאס בעזה מורן סטלה ינאי, שנחטפה מהמסיבה ברעים, חזרה הביתה - אבל הזוועות שעברה והמראות שנחשפה אליהם חזרו ביחד איתה ורודפים אותה עד היום. עם זאת, היא פעילה למען החזרת 132 החטופים שנותרו מאחור והלילה השתתפה באירוע גדול בניו יורק שבמרכזו קריאה לשחרור החטופים.
"אני יכולה להגיד שאני 'בסדר', אבל אנחנו אומרים את זה כי אין באמת מילה לתאר את המצב עכשיו", סיפרה סטלה ינאי, "זה לא שאני נמצאת החלמה מהירה אבל גם לא בהזנחה כלשהי. אני מטפלת בעצמי, תומכת בעצמי ונמצאת שם בשביל עצמי. רק כשכולם יחזרו הביתה, יהיה לכולנו תהליך החלמתי ארוך".
"אני כבר חצי שנה בחוץ וזה לא נתפס. יש לנו אחריות כבני אדם לא לתת להיסטוריה לחזור על עצמה שוב. ביום השואה הצמדנו צילומים מהשואה לאירועי הנובה, וזה עצוב לראות שההיסטוריה חוזרת על עצמה. אנחנו מנסים לחזק כמה שיותר את המשפחות וגם את האזרחים כדי שנמשיך לפעול כמה שיותר חזק להשבת החטופים הביתה".
נסי לתאר את מה שעבר עלייך בשבי.
"יצאתי מעזה ואני משתדלת להשלים עם התמונות האלה ולא לחזור אליהן כל רגע. יש לי את הזכות להתמודד עם זה כרגע, לחטופים עדיין לא. הם כל הזמן צריכים להסתכל למחבלים בעיניים וגם כשעוצמים את העיניים עדיין רואים אותם. הם לא יודעים אם יחיו או ימותו, אם יהיה להם אוכל ומים. כבני אדם, אנחנו אפילו לא חושבים על הדברים הבסיסיים כמו להוריד מים בשירותים, להתקלח, לשטוף ידיים ופנים, לקום מהמזרון וללכת חמישה צעדים בחדר. שם אין את האופציה הזאת. אסור היה לנו לבכות, להתבטא כבני אדם, להביע רגשות. זה הדבר הכי בסיסי שבן אדם צריך שיהיה לו. כשלבן אדם אין את האופציה הזו, אין לו יכולת קיום. אני רוצה להאמין שזה ייפסק עבורם בקרוב ושאנחנו באמת עושים כל מה שיכולים כדי להוציא אותם החוצה".
מה המסר שלך לישראלים?
"אני קוראת לעם לעמוד לצידנו ולהראות את האהבה הזאת שאני חוויתי כשחזרתי הביתה. לא האמנתי שזה מה שאני רואה. אני צריכה את הכוח כדי להמשיך ולהילחם עבורם בכל מקום שבו אני עומדת. יש לנו נגד מי להילחם. זו מלחמה שלא תיגמר גם אחרי שהחטופים יחזרו הביתה. זאת מלחמה שתימשך עוד הרבה זמן אחרי זה. אני מבקשת מהעם שלי לבחור בטוב, בלהתקיים, באנושיות, לבוא ולעמוד לצידנו".
את מרגישה שהתמיכה הציבורית דעכה?
"אני לא פה כדי לעשות בית דין לאף אחד, אלא לפנות לעם שלי ולהזכיר שמה שהחזיר את חלקנו זו האחדות שהייתה לנו. אני מאוד מאמינה שבשקט יש הרבה יותר רעש. זו האג'נדה שלי, ככה אני פועלת. אני יודעת לדאוג לעצמי, לקחת אחריות על עצמי ולנסות לתת השראה לכמה שיותר אנשים מסביבי. אני רואה את הפידבק החיובי ואת ההיענות החיובית. אמשיך לקרוא לעם שלי לתת את האהבה הזאת, להיות ביחד, לבוא לעצרות, לעמוד שם ולהראות סולידריות איתנו. זה כל מה שאנחנו מבקשים, שזה לא יישכח".