נועה ארגמני, שחולצה לפני שלושה ימים משבי חמאס, נפגשה עם דיצה אור, אימו של אבינתן, בן זוגה, שנחטף עימה מהמסיבה ברעים ב-7 באוקטובר ועדיין מוחזק בשבי חמאס. במקביל הבוקר, ארגמני השתחררה מבית החולים איכילוב לאחר שעברה סדרת בדיקות ומעקב רפואי ופסיכוסוציאלי. באיכילוב עדכנו כי היא ומשפחתה יחגגו שבועות בקרבת מקום, מאחר שאימה עדיין מאושפזת בבית החולים.
אמש (שני) פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" כי בתחילת השבוע נערכה פגישה עם ראש השב"כ רונן בר שהגיע לבית החולים איכילוב לפגוש את נועה ארגמני ואביה. בפגישה השתתפו גם בכירים במערכת הבריאות, פרופ' רוני גמזו ומנכ"ל משרד הבריאות. בסיום הפגישה כל הנוכחים נותרו ללא מילים בשל החוזק והאומץ שנועה הפגינה.
בין היתר היא סיפרה להם: "ניסיתי להישאר חזקה אבל היו רגעים לא פשוטים. בהתחלה הייתי עם מורן סטלה ינאי וכשהיא שוחררה אמרתי לה 'נתראה בקרוב'. לא תיארתי לעצמי שזה ייקח על כך הרבה זמן. באחת הפעמים שמעתי דיווח ברדיו שבישראל מתנגדים לסיום המלחמה וזה שבר אותי".
"בחלק מהימים גם שמענו ללא הפסקה את ההפגזות של צה"ל שהיו קרובות. אבל מה שחיזק אותי בסוף זה שניסיתי להישאר חזקה ותרגלתי מיינדפולנס (מדיטציה)", היא הוסיפה.
אחרי ששמע את דבריה, ראש השב"כ שיבח את נועה על האומץ שהפגינה ואמר שהגיע לפגוש אותה בשם אנשי ונשות השב"כ. עוד הוסיף בר כי הוא שמח לראות אותה בבית וגם את אנדרי, שלומי ואלמוג, וציין שיעשה הכול כדי להשיב את כל החטופים.
אחות של אבינתן: "אין לנו שום מידע עליו מאז הסרטון שכל העולם ראה"
גליה דקל, אחותו של אבינתן, סיפרה השבוע בריאיון ל"שש עם" על ההתרגשות משחרורה של נועה מהשבי, לצד הדאגה והחשש הגדול לאבינתן שנחטף עימה מהמסיבה: "מאוד שמחנו מההודעה המפתיעה והלא צפויה על השחרור של נועה. ממה שהבנו מאנשים שחזרו לפני והיו עם נועה בשבי, הם הופרדו בהתחלה. זה כל המידע שיש לנו. כנראה שהם לא הוחזקו ביחד. אין לנו שום מידע מאז הסרטון שכל העולם ראה. אנחנו לא יודעים שום דבר".
"כמו שקרה עכשיו, כשהכול נראה מאוד תקוע וחסר תקווה, ופתאום לשמוע בשורה שאף אחד לא ציפה לה – זה נותן הרבה תקווה. זה מחזק. ככה נראית מדינה שעושה הכול בשביל להחזיר את החטופים שלה", אמרה גליה.
עם איחודה עם בני משפחתה, סיפרה להם נועה על התקופה הקשה שעברה בשבי. היא עברה ארבע דירות שונות, הייתה בסכנת חיים כמה פעמים ולא ידעה שהפכה להיות מוכרת בכל העולם ושסיפור חטיפתה סוקר באופן נרחב. נועה תיארה גם את הרגעים הראשונים שבהם הבינה כי כוחות הגיעו לחלץ אותה: "פתאום נפתחה הדלת והחייל אמר 'שלום, נועה, זה צה"ל'".
נועה סיפרה כי בתקופה הראשונה בשבי האוכל היה מועט ולאחר מכן כשהועברה לבית של משפחה אמידה - קיבלה קצת יותר אוכל. לדבריה, לעיתים רחוקות האזינה לאל-ג'זירה ופעם אחת צפתה בעצרת לשחרור חטופים, אך לא ראתה את בני משפחתה או תמונות שלה. בבית האחרון שבו הוחזקה היה לה תפקיד - לשטוף את הכלים של כל בני המשפחה: "הם היו פותחים את הדלת בלי לדפוק כדי לקרוא לי לנקות".
בבוקר החילוץ נועה שטפה כלים, כשלפתע שמעה צעקה מהסלון. היא הבחינה ברעולי פנים שאמרו לה שהם כוחות של צה"ל. "בהתחלה חשבתי שהם מסתלבטים עליי ולא זזתי מהמקום. הוא שאל אותי 'אני יכול להרים אותך על הכתף שלי?' - ואז הבנתי שזה קורה".