הבחירות לראשות עיריית ירושלים הוכרעו ברוב מוחץ לטובת משה ליאון - אלא שהקרב האמיתי שהתנהל השנה בבירה הוא על חלוקת המושבים במועצה. שיעור ההצבעה הנמוך במיוחד שעמד על 31% בירושלים, ירידה של כ-8% בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, עורר את החשש של המפלגות הליברליות ושל מפלגות הציונות הדתית לגבי סיכוייהם לצבור כוח במועצת העיר.

משה ליאון, בחירות מקומיות (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
משה ליאון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בסופו של דבר החששות הללו התבדו. תוצאות ספירת הקלפיות עד כה מלמדות שהציבור החרדי שימר את כוחו במועצה עם 15 מנדטים, בדומה לכוחו בחמש השנים האחרונות. החלוקה כרגע של המפלגות החרדיות עומדת על 6 מנדטים לדגל התורה, 5 מנדטים לש"ס ו-3 לאגודת ישראל. בשלב זה לא ברור אם מפלגת בני תורה של הפלג הירושלמי הקיצוני תיכנס למועצה עם מנדט אחד.

קולות הציבור הליברלי והפלורליסטי בעיר מתחלקים בין שלוש מפלגות: האיחוד הירושלמי, התעוררות וירושלים אחת. כוחן במועצה יעמוד על בין 8 ל-10 מנדטים, נתון שיתבהר רק לאחר ספירת קולות המעטפות הכפולות. סיעת התעוררות שהייתה הגדולה ביותר בבחירות הקודמות, איבדה מחצית מכוחה ותעמוד בקדנציה הקרובה על שלושה או ארבעה מושבים. האיחוד הירושלמי, רשימתו של עו"ד יוסי חביליו שהפסיד בבחירות לראשות העיר, הרוויחה ארבעה מושבים במועצה, אך גם כוחה עשוי להשתנות בתום ספירת המעטפות הכפולות. ירושלים אחת היא סיעתו של ראש העירייה משה ליאון, שבבחירות הקודמות היה עם אפס מושבים במועצה, והפעם יביא בין שניים לשלושה מחברי רשימתו.

אישה מצביעה בבחירות 2021 בירושלים (צילום: EMMANUEL DUNAND, AFP via Getty Images)
בחירות בירושלים, ארכיון | צילום: EMMANUEL DUNAND, AFP via Getty Images

הציונות הדתית שמרה על כוחה

יו"ר סיעת מאוחדים, אריה קינג, זכה השנה לתמיכה מאסיבית של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר. למרות זאת, כפי שנראית תמונת המנדטים כרגע, התמיכה לא הגדילה את כוחו. ההצבעה בקלפיות העניקה לו שני מושבים והוא עשוי להרוויח מנדט נוסף בזכות קולות החיילים. חגית משה, נציגת מפלגת הציונות הדתית נכנסת עם מנדט או שניים, גם נתון זה יוכרע רק בתום ספירת הקולות וחישוב הסכמי העודפים. הציונות הדתית שימרה את כוחה במועצת העיר ירושלים, כשגם ב-2018 זכו יחד לארבעה מנדטים. מפלגת נע"ם מגרדת את אחוז החסימה כדי להיכנס לראשונה למועצה עם יו"ר הרשימה אלדד רבינוביץ'. המעטפות הכפולות בעניין מפלגת נעם מקטינות את סיכוייו להיכנס פנימה.

אריה קינג (צילום: Hadas Parush/Flash90)
אריה קינג, ארכיון | צילום: Hadas Parush/Flash90

המעטפות הכפולות - גיים צ'יינג'ר

כ-25,000 קולות החיילים, השוטרים ובתי החולים עדיין לא נספרו - והם שווי ערך בירושלים לשלושה או ארבעה מנדטים. ניסיון הבחירות הקודמות מלמד שקרוב למחצית מהחיילים נתנו את קולם לסיעת התעוררות. תנועה צעירה שבחרה בקמפיין הנוכחי להבליט בשלטי חוצות את שירות המילואים של חברי הרשימה. ההערכות בתנועה הן שקולות החיילים יעניקו לסיעה את המושב הרביעי שלה. גם מפלגות נוספות ובהן האיחוד הירושלמי ומאוחדים של אריה קינג בונות על קולות החיילים. המפלגות החרדיות עשויות לקבל תוספת קולות מתוך הקלפיות הנגישות.

ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית  (צילום: הושעיה הררי, החדשות12)
ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית, ארכיון | צילום: הושעיה הררי, החדשות12

בפילוח נתוני הצבעה לפי שכונות, עולה כי בשכונות חרדיות שיעור ההצבעה היה גבוה יותר מזה של השכונות החילוניות והמעורבות. הפער הזה לא מתבטא בחלוקת המנדטים למועצה כשהחרדים משמרים את כוחם משנת 2018. למרות ההתרסקות הנראית לעין של תנועת התעוררות, משבעה לשלושה או ארבעה מנדטים - הגוש הליברלי דווקא מתחזק. כך או כך, את התמונה המדויקת של מאבקי הייצוג בעיריית ירושלים נקבל רק בתום ספירת אחרון קולות החיילים.