במהלך היום, שיר בונדי היא ראש תחום במדור חיילים בודדים בבסיס תל השומר. ב-4 אחר הצוהריים, היא מגיעה לבית החולים שיבא שבמתחם, שם מאושפז בן זוגה אביתר, מ"פ בצנחנים שנפצע אנושות כשהגן על קיבוץ כיסופים ב-7 באוקטובר. היא ואביתר בני 24, רק שנה ביחד, אבל הכי מחויבים שיש. "אני בבית החולים כל הזמן כי אין אופציה אחרת", סיפרה שיר. "לא חשבתי שבגיל 24 אתמודד עם הדברים האלה".
שיר שיתפה שהיא ובן זוגה תכננו לטוס יחד לטיול אחרי השחרור מהצבא, אבל הפציעה של אביתר העלתה שאלות קשות: "פתאום חשבתי לעצמי - איך נעשה את זה? האם נצליח לעשות את כל הטרקים האלה שחלמנו עליהם? האם הוא יצליח לרקוד כל הערב כמו שאני רוצה בחתונה שלנו? לאיזו דירה עכשיו נעבור כשאנחנו צריכים שהיא תהיה מונגשת?".
עוד הוסיפה כי הדבר הקשה ביותר שהיא עברה בימים שלאחר הפציעה של אביתר, היה הרגע שבו הוא התעורר והיה צריך לספר לו מה קרה: "הוא היה מורדם ומונשם במשך עשרה ימים. כשהוא התחיל להתעורר, התחלנו לספר לו בעדינות שיש מלחמה ושבמהלכה סבא שלו נפטר. בהמשך סיפרנו לו גם על ששת הלוחמים מהפלוגה שלו שנפלו ב-7 באוקטובר". שיר שיתפה גם ברגע אישי שלה: "היה יום אחד שאמרתי לו 'בא לי להיות רגילה' וסתם לבכות לך על איזה יום מעצבן היה לי בעבודה" , הוסיפה. "אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה להיות אסופה, חזקה, אופטימית ולשדר לכולם שהכול בסדר".
למיכאל פורגאצ'י, לוחם הנדסה במיל' שנפצע בעזה, יש בגוף בין מאות לאלפי רסיסים. הוא נפצע ממטען בעזה וכמעט ואין איבר שלא נפגע בו. לפני כמה ימים הוא יצא מטיפול נמרץ, התחזק - וכעת בת זוגו בר משלימה לו את מה שעבר, ולמעשה, את מה שעברו יחד. "כשהעירו את מיכאל, אני זוכרת שממש התחלתי לרעוד", שיתפה בר. "אמרתי לו 'מיכאל, אני פה, ניצלת ואני דואגת לך - אבל אתה יוצא מזה'".
בנות הזוג הפכו די מהר, ובעל כורחן - להיות גם מטפלות. יש לכך השלכות לא פשוטות עליהן וגם על החיים הזוגיים. "אולי יש גם ציפייה שאהיה פסיכולוגית או עובדת סוציאלית כדי שאני אוכל להכיל את הדברים הנפשיים - בדיוק כמו פציעות הגוף", שיתפה בר. עוד אמרה כי חוותה כמה התקפי חרדה, אך ההבנה שבה חזקה מאוד - היא חייבת להיות שם בשביל מיכאל, היא לא מוותרת לעצמה.
אביטל שינדלר, עמיחי, וששת ילדיהם גרים בבית הכי מערבי של קיבוץ כרם שלום - זה שהכי קרוב לגדר. ב-7 באוקטובר, מחבלים הצמידו מטען חבלה לדלת הממ"ד שלהם - עמיחי איבד יד אחת ונפגע קשה בידו השנייה. אביטל שיתפה שהדבר שהיא הכי מתגעגעת אליו הוא הנורמליות - והשגרה. "אני הרבה פעמים אומרת לעצמי - 'הלוואי שהייתי צריכה סתם ללכת לעבודה היום'", סיפרה. "תמיד היה לי עוד מישהו שעוזר לי, ועכשיו אני לבד".
עוד הוסיפה אביטל כי בתוך הטיפול בבעל שנפצע, לעתים עלולה בת הזוג להרגיש שקופה. "כשכל הזמן שואלים מה שלומו אבל שוכחים לשאול מה שלומך זה קשה", אמרה בכאב. "להיות בת הזוג זו לא פחות מהתמודדות - ואין איזו עמותה או גוף שדואג למעטפת".
אהבה מנצחת הכול
למיכאל, אביתר ועמיחי אין כרגע צפי לשחרור. בר, שיר ואביטל כל כך רוצות אותם בבית - אבל גם מפחדות ממה שתביא איתה החזרה. עם זאת, הן מחויבות ליקיריהם ויודעות בתוך תוכן - אהבה מנצחת הכול, גם את הפציעות הקשות.