תמונות שנמצאו בפילם שנשכח במצלמתה של חנה סנש 80 שנה אחרי מותה, פותחו ויוצגו במוזיאון "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה" על שם הנשיא חיים הרצוג". התמונות שלא נחשפו עד היום, התגלו בסרטי הצילום שלא פותחו במצלמה שהייתה מונחת מתחת למיטתה בקיבוץ שדות ים, ומתעדות את טיוליה בארץ ישראל דרך עיניה.

בשל הגעגועים העזים לאחותו, גיורא סנש נמנע כל השנים מלנבור בעיזבונה של אחותו חנה שנשארו בקיבוץ שבו התגוררה. הוא נפטר בשנת 1995, אך החפצים היקרים של אחותו הועברו לשמירה בידי ילדיו. לקראת הפתיחה של המוזיאון, נוצר קשר עם אחיינה של חנה, איתן סנש, שהסכים לפתוח את מצלמת הפילם שהועברה אליו, ולפתח את התמונות שהיא צילמה, ונשמרו מתקופת מלחמת העולם השנייה.

תמונותיה האחרונות של חנה סנש (צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו)
תמונותיה האחרונות של חנה סנש | צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו

סנש נולדה בהונגריה ב 17 ביולי 1921, והייתה לוחמת ומשוררת יהודיה. היא עלתה לישראל בשנת 1939 והייתה ממקימי קיבוץ שדות ים. בשנת 1943 היא התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה כחלק מהמאבק בנאצים. ביוני 1944 נתפסה חנה בידי חיילים הונגרים ונשלחה למאסר בבודפשט, שם נחקרה בעינויים. היא הועמדה לדין בהאשמת ריגול ובגידה במולדת שלה ולבסוף הוצאה להורג.

סנש כתבה את שיריה בסתר והייתה צלמת חובבת. לאחר מותה התגלו בבגדיה שירים שכתבה ויומן שכתבה זכה גם הוא לפרסום. "לאחר שקיבלו במשפחה את הבשורה על הוצאתה להורג, הגיע חייל הבריגדה משה ברסלבסקי לשדות ים ואסף מחדרה של חנה סנש את עיזבונה", סיפר איתן, אחיינה של חנה ל-N12. "בסופו של דבר, חפציה עברו לאבא שלי ומאוחר יותר לסבתי, קתרינה סנש, שהגיעה לארץ. בין החפצים שנמצאו מתחת למיטתה היו מצלמה וסרטי צילום, המזוודה שעימה הגיעה לנהלל ובה מחברות עם שירים, מכתבים ויומנים שבהם כתבה את הגיגיה, ומכונת הכתיבה שלה".

תמונותיה האחרונות של חנה סנש (צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו)
תמונותיה האחרונות של חנה סנש | צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו
תמונותיה האחרונות של חנה סנש (צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו)
תמונותיה האחרונות של חנה סנש | צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו

התמונות שפותחו מספרות על אהבתה של חנה את ארץ ישראל. "דודתי אהבה להתבונן במרקם האנושי המיוחד שבין סמטאות העיר, בהרי הגליל, אזור הכרמל וחיפה, ירושלים והסביבה, קיבוצים באזור העמק", הוסיף איתן, שלקח על עצמו את המשימה להמשיך במשימת השימור וההנצחה של דודתו. "המפגש בין עתיק לחדש בנוף עירוני בערים מעורבות בארץ, ולימוד תרבות המזרח התיכון שהייתה כה שונה ואחרת עבורה, ריתקו אותה".

"חנה הייתה צלמת חובבת, ובקיבוץ לא אהבו זאת כי מצלמה פרטית נחשבה סממן בורגני, שלא היה מקובל בשום צורה אז", סיפרה אוצרת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, ד''ר תמר קטקו. "בכל זאת, סנש בחרה שלא לזנוח את אהבותיה האומנותיות ויצאה לטיולים ברחבי הארץ לתעד מקומות שהיא ביקרה בהם, כשלכל תמונה הייתה אמירה. בין אם מדובר בצילום דגל המנדט הבריטי על רקע מלון המלך דוד בירושלים, או תמונה ממגדל שצופה על נהלל, היא בחרה כל זווית צילום בקפידה, מתוך מבט עיניה המיוחד ומחשבותיה".

תמונותיה האחרונות של חנה סנש (צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו)
תמונותיה האחרונות של חנה סנש | צילום: באדיבות איתן סנש ומשפחתו

ב-17 ביולי יצוין יום הולדתה של הגיבורה היהודיה, וצילומיה מוצגים בתערוכה מיוחדת במוזיאון, יחד עם תמונות ואיורים של לוחמים ולוחמות יהודים מאותה עת. מוזיאון "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה" מציג סיפורים רבים שלא סופרו עד היום, אודות מיליון וחצי הלוחמים והלוחמות שהתגייסו למאבק המלחמתי נגד הנאצים ועוזריהם בחזיתות שונות בעולם, ובהמשך היו לחלק משמעותי בהקמת צה''ל ומדינת ישראל", הוסיפה תמר.