לא רק חקלאות: מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא חשף היום (שני) כי המשרד צפוי לשנות בקרוב מדיניות ואף לשנות את שם המשרד ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". לדברי המנכ"ל, המשרד בראשותו של השר אבי דיכטר צפוי לבנות תוכנית לביטחון המזון במדינה ל-25 השנים הבאות. "אנחנו עובדים על כל נושא ביטחון המזון של מדינת ישראל, על מנת לדאוג לילדים שלנו", הסביר לביא.
היוזמה החדשה נחשפה במסגרת וועידת ישראל לכלכלה ירוקה, כאשר מנכ"ל המשרד הבהיר שלראשונה המטרות שהמשרד יקדם יהיו ארוכות טווח. נושא הביטחון התזונתי עלה לכותרות כבר במשבר הקורונה, אך צף ועלה ביתר שאת גם בתקופת המלחמה כאשר חקלאים רבים נאלצו להתרחק מהשטחים שלהם בדרום ובצפון. "על ביטחון המזון ביפן חושבים 50 שנה קדימה, בסין 100 שנים קדימה ואנחנו לראשונה גיבשנו תוכנית ל-25 שנים קדימה", אמר לביא.
"החקלאות בישראל לא בנויה למבחני ריסוק, באין תשתיות מים החקלאות שלנו תתייבש", הסביר מנכ"ל משרד החקלאות. "חקלאים לא רק מייצרים מזון הם גם שומרים על המדינה שלנו בגבולות", הדגיש בדבריו. "לייבא מזון מטורקיה וירדן זה אירוע פריך, אי אפשר לבנות על זה לזמן ארוך, יבוא מאירופה זה מאוד יקר. יש לנו מספיק קרקע ומים כדי לדאוג לעצמינו", הוסיף.
לדברי המנכ"ל, התהליך נמצא כבר בשלבים מתקדמים, ובמהלך השבועות הקרובים הנושא יעלה גם לאישור הממשלה. לפני כחודשיים פרסם ארגון השומר החדש דוח לפיו 19% מהחקלאים בישראל דיווחו על עצירה מוחלטת של הפעילות המשקית ועוד 70% דיווחו על פגיעה חלקית בעקבות המלחמה. עיקר הפגיעה היא בענפי גידול הירקות, פירות עופות ופרחים.
מדובר בתוצרת שמגודלת בעיקר בקצוות של מדינת ישראל - בגליל העליון ובעוטף עזה. הפגיעה בדרום מעט חמורה יותר, משום שחלק מהמשקים עלו באש, אך בבחינת התפעול היומיומי הנזק למשקי הצפון כמעט זהה - משום שבשני האזורים החקלאים פונו ומוגבלים מאוד ביכולתם להגיע לעיבוד השדות והחממות.
עוד עלה מהנתונים בדוח כי 9% מהחקלאים מעריכים כבר עתה שהם לא יחזרו למשקים שלהם ולא יחדשו את הפעילות גם לאחר המלחמה. 52% מהחקלאים אומרים כי הם מקווים לחזור לפעילות רגילה ו-34% בטוחים שיחזרו לפעילות רגילה. שאלת המפתח היא גידול הירקות בדרום, ובמיוחד גידול העגבניות. 70% מהירקות בישראל מגודלים בעוטף עזה והגידולים באזור זה כבר נחתכו בחצי בהשוואה לתוצרת לפני המלחמה.