מאז אירועי השבת השחורה הקימו המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל בהליך מואץ כ-800 כיתות כוננות חדשות של מתנדבים שבהן חולקו למעלה מ-6,000 כלי נשק. ארגוני זכויות אדם סבורים שהמהלך השאפתני שקידמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי עשוי להביא לעלייה במקרי האלימות ולזליגה של נשק לגורמי פשיעה. במשטרה הודפים את הטענות ומבטיחים שיש פיקוח הדוק על כיתות הכוננות, כי המועמדים עוברים סינון והכשרה מתאימים וכי כיתות הכוננות מגבירות את הביטחון האישי של האזרחים.
"7 באוקטובר היה הקש ששבר גב הגמל"
רחוב דיזנגוף בתל אביב ידע לא מעט פיגועים ואירוע טרור קטלניים. בעל העסקים ברחוב ואיש חיי הלילה תל-אביבי דין רייכל (גרוש, בן 36) הצטרף עם תחילת המלחמה לכיתת הכוננות בלב תל אביב. "עוד לפני 7 באוקטובר הייתה תחושה של פחד ברחובות", אומר רייכל. "7 באוקטובר היה הקש ששבר גב הגמל, אז עם הקמת כיתת הכוננות החלטתי להצטרף. עשו לנו קורס הדרכה, מטווחים, פגישות אישיות, נתנו לנו רישיונות ויצאנו לדרך. עובדים איתנו באופן שוטף, זה ממש סוג של משרה שנייה".
"המוטיבציה שלנו רק עולה, והיא ממשיכה לעלות ככל שגדל שיתוף הפעולה שלנו עם יחידות המשטרה", הוא אומר. "בזמן שאני מדבר איתך נשלחה לנו הודעה על יום אימון ומטווח באזור בית שמש, בתוך רגעים בודדים כל חברי הכיתה אישרו השתתפות. מדובר באנשים רציניים שנבחרו בקפידה לא סתם מחלקים פה נשק לאנשים". "יש בזה גם סיפוק", הוא מוסיף, "אנחנו הולכים ברחוב או מאבטחים את העצרת בכיכר החטופים ואנשים עוברים ואומרים לנו תודה, יש תחושה שהציבור מעריך ומוקיר את תחושת הביטחון".
י"ד, עובד בתחום ההייטק בן 58, שירת בתפקיד חסוי במהלך שירותו הצבאי, והצטרף לאחרונה לכיתת הכוננות של ת"א-צפון. "אין לי רישיון נשק", הוא אומר. "אולם לצורך הצטרפות לכיתת הכוננות עמדתי בכלל התבחינים, ובעצם קיבלתי אישור לשאת נשק. התבחינים של כיתת הכוננות מחמירים יותר מאלה של קבלת רישיון הנשק".
"החלטתי, כמו הרבה מאוד אנשים, לסייע לחברה ולשמור על הבית והמשפחה", הוא אומר ומדווח שמאז שהצטרף המוטיבציה לא פחתה: "זה אותו דרייב כמו בהתחלה, לחלוטין אותו רעל, אין ירידה, אנחנו מנסים לשמור על אותה רמת ערנות".
"אלה אנשים שעברו את כל הסינונים האפשריים", הוא מוסיף ומספר שהוא לא נתקל באנשים שהודו לו ברחוב: "המטרה היא לא להחצין את זה את ברחוב, אלא לעשות את זה על הצד הטוב ביותר".
"עלולות להפוך ל'קליפות חלולות'"
נייר עמדה שחיבר עו"ד איתי מק עבור עמותת "זולת" לשוויון ולזכויות אדם, מעלה שאלות לגבי ההקמה המהירה של מאות כיתות הכוננות: "לנוכח ההקמה של 511 כיתות כוננות תוך שלושה שבועות, לא ברור על פי אילו קריטריונים נבחנה כשירותם של המתנדבים והאם בכלל נעשה הליך מנהלי תקין לאישור ההקמה של כל אחת מהן", נכתב בנייר העמדה. "ההקמה הסיטונאית של כיתות הכוננות נעשית בעת שקיים במשטרה מחסור חמור בכוח אדם, בציוד ובמודיעין".
עוד נכתב כי "ההקמה והחימוש המסיביים והמהירים של כיתות כוננות אינם מלווים בתקצוב ובמחויבות ממשלתית לכשירותם המקצועית והמשך ציודם לטווח הקצר והארוך. הדבר עלול להפוך את כיתות הכוננות ל'קליפות חלולות', ללא יכולת ממשית להתמודד עם המשימות הנדרשות מהן".
במכון מעלים את החשש כי "החימוש המסיבי של אזרחים ברובי סער עלול להוביל לפגיעה בחפים מפשע ולו בשגגה", וכי יש "חשש מזליגה של רובי הסער לארגוני הפשע ומהגדלת מקרי האלימות במשפחה".
"רובה זה אחריות, בוודאי כשאתה איש משפחה עם אישה וילדים"
"בעולם אידאלי אתה לא רוצה שיהיה לך רובה בבית, אבל המציאות מחייבת אותך לזה", אומר דניאל ימין (33, נשוי ואב לשניים), מתנדב בכיתת הכוננות שפועלת ברמת-גן. ימין, מהנדס תוכנה במקצועו, אומר כי מאז מתקפת הטרור "מצאתי את עצמי מסתובב תחושת מועקה מאוד גדולה, בעיקר חרדה שהרגשתי ברחוב, החלטתי להצטרף לכיתת הכוננות כי זאת מסגרת שהאמנתי בה".
במסגרתו תפקידו בכיתת הכוננות מגיע דניאל לעתים לביתו עם רובה ה-M4 שאותו קיבל מהמשטרה במסגרת התפקיד. "הרובה נמצא איתי כל הזמן", הוא אומר. "זה לא משהו שרציתי עליי. רובה זה אחריות, בוודאי ובוודאי כשאתה איש משפחה עם אישה וילדים. בעולם אידאלי אתה לא רוצה שיהיה לך רובה בבית, אבל המציאות מחייבת את זה. עם כל מה שצריך לעשות כדי לשמור עליו, אני חושב שזה הוסיף לתחושת הביטחון".
"רמת גן זה שעה וחצי נסיעה מהעוטף", הוא מסביר למה החליט להצטרף להתארגנות, "גם היום הצורך הזה לא שכך ואסור לחזור להיות שאננים, כי זה יכול לקרות שוב. אנחנו פעילים מאוד בכיתת הכוננות מדי שבוע, יש לנו אימונים רטובים ואימונים יבשים ואימוני קרב-מגע".
על החשש שחימוש מסיבי יותר של אזרחים באמצעי לחימה הופך את החברה לאלימה יותר הוא אומר: "מתקפת הטרור חידדה את זה שצריך שאנשים מסוימים, אחרי בדיקות מעמיקות, כן יחזיקו נשקים ולא רק להסתמך על כוחות הצבא והמשטרה - כי זה פשוט לא מספיק מבחינה כמותית. כל עוד החשש יישאר אנחנו צריכים להמשיך להיות דרוכים ומוכנים".
"בהליך די מזורז ודי קל לתפעול אלפים הגישו בקשות"
"ב-7.10 כיתות הכוננות של הישובים שהותקפו הוכיחו את עצמן. הן הצילו הרבה חיים והן בלמו עשרות מחבלים", אומר סגן-ניצב אליעד אנקרי, מפקד תחנת ת"א (צפון) במשטרה ומי שאמון על פעילות כיתות הכוננות באזורו. "הכיתות מופעלות רק על ידי המשטרה".
"בהליך די מזורז ודי קל לתפעול אלפים הגישו בקשות להצטרפות לכיתות הכוננות בעירם. הכיתות מיועדות למועמדים מעל גיל 21 ומתחת לגיל 65, עם שירות צבאי ביחידה לוחמת, נעדרי עבר פלילי, נעדרי עבר תעבורתי בעייתי, וכאלה שלא מתנהלים נגדם הליכים פליליים. לצד כל אלה המועמדים עוברים תחקיר במשטרת ישראל שכולל מספר תבחינים, לאחר מכן הם נכנסים לקורס ובו לומדים בין השאר שימוש ובטיחות בנשק, התנהגות מבצעי וכמובן טיפול בפח"ע, ואחרי כל זה אנחנו מעבירים אותם מטווח מסמיך. לאחר כל השרשרת הם רשאים לקבל את הנשק והם הופכים לחלק מכיתת הכוננות".
באשר לחשש בקרב גורמים בציבור מחימוש מסיבי של אזרחים אומר סנ"צ אנקרי, "אני חושב שההפך הוא הנכון, כשיש לך כוח שנמצא בשטח והוא יודע להגיב במהירות לאירוע פח"ע - אנחנו מצילים חיים. הרחוב הפך לבטוח ומוגן הרבה יותר".
מהמשרד לביטחון לאומי לא התקבלה תגובה.