חמישה ימים לאחר שחזר משבי חמאס, הנער אופיר אנגל יצא אתמול (שני) לראשונה לסיבוב מחוץ לבית החולים שניידר בפתח תקווה - שם הוא מאושפז להשגחה מאז ששב מעזה. המקום הראשון שפקד אופיר בן ה-17, יחד עם אביו יואב, היה המטה לשחרור החטופים. "היה חשוב לי קודם כל להגיד תודה, שיכיר מקרוב את כל האנשים ויראה את כל הפעילות שנעשתה במשך 50 ימים והובילה לשחרורו", אמר אביו יואב ל-N12. "היה לנו חשוב שאופיר יגיע לתמוך בפעילים כי המאבק לא הסתיים, הוא יסתיים רק שכל החטופים יהיו שוב בבית".
אחרי כמעט שמונה שבועות בנפרד, המשפחה מנסה להתאקלם למצב החדש: "מאז שאופיר חזר אנחנו בעיקר משלימים פערים. הוא היה שם חודשיים ואנחנו עדיין כאן במאבק לשחרור, זה אומנם קרה באותם תאריכים - אבל בשני עולמות מקבילים". הבן סיפר לקרוביו על החוויות בשבי: "לאורך הימים הם היו בקבוצות, קבוצות קטנות, חלק היו לבד, חלק היו שישה ביחד, חלק היו שלושה ביחד, כל אחד חזר לישראל עם סיפור שלו, כל אחד חווה אחרת את השבי, גם מבחינת תנאים וגם מבחינת תחושות של ה'סרט' שעברו בימי השבי".
האב חלק עימנו כי ביומיים האחרונים לפני שבנו שוחרר מהשבי, הוא הופרד מאביה של חברתו יוסי שרעבי - שעדיין בשבי חמאס. "אמרו להם 'אתם לצד אחד - יוסי אתה לצד אחר, אתם הולכים הביתה, יוסי אתה נשאר'", משחזר יואב. "הם היו בשני בתים, בחדר קטן בתוך בית - היה בו חלון זכוכית 'חלבית מטושטשת', הם שמעו מעט רדיו מבעד לקיר. בימים שקדמו לשחרור הם שמעו מחוץ לדלת את המילה בערבית 'הודנא' ולאחריה גם הפסיקו ההפצצות, אז גם הייתה ההבנה שהולכים להפסקת אש".
לקראת השחרור מהשבי הייתה בקרב הישראלים שהיו אמורים להשתחרר ממש תחושה של "שבירת דיסטנס" עם השובים, הוא מספר: "היה ברור שאלה ימים שונים משאר ימי השבי, הכול קרה מאוד מהר. ברגע אחד הפרידו בין אלה שנשארו בשבי לאלה ששוחררו ועשו את הדרך לישראל. ביום האחרון לפני השחרור, השובים הרגישו בנוח עם הישראלים - הוא היה קורא להם 'אחי, להתראות', העבירו להם את המסר שהם הולכים הביתה".
"ביום האחרון הכול היה חופשי, זה לא היה בפורמט של 50 ימי השבי - כל המשוחררים היו ביחד אבל ידעו שזה עניין של זמן שהם הולכים הביתה", אומר יובל. באותו הזמן התרחשה ממש "פגישת מחזור" של אופיר עם שבוי אחר - ליאם אור, שאותו הכיר מהעבר מפעילות משותפת מרעים. "ביום האחרון, כשכל עשרת המשוחררים היו יחדיו, אחרי שהביאו אותם מכל שובה אחר אל המתחם שממנו בסופו של דבר שוחררו - החבר'ה העבירו חוויות, מפגשים של חברים מן העבר בשבי. בלב עזה הם נפגשו להשלמת פערים".
המשפחה צפויה להשתחרר בקרוב מבית החולים: "סך הכול מבחינה גופנית ונפשית הוא בסדר, הזמן ידבר", מסכם אביו. אתמול הוא נחשף, יחד עם בנו, לאזעקה עקב המטח שנורה לפתח תקווה: "עד שאין בום אני לא נבהל, שם כל הבניין רעד, אני כבר לא נבהל", אמר אופיר. "מה יוליד יום? אנחנו לא יודעים". מאז חזרתו הספיק אופיר גם להתאחד עם בת זוגו יובל.
ולאבא חשוב להעביר מסר, גם בשמם של החטופים שנותרו מאחור: "עצם זה שלוקחים אדם מהבית שלו ללא שליטתו ושובים אותו, חוטפים אותו, והוא יושב במשך ימים ארוכים במנהרה או בחדר - זה לא בסדר, זה לא אמור להצטייר כמשהו 'סביר' או בסדר - מדובר בפשע מלחמה. צריך להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר. ראינו את מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, קראו שם את שמותיהם של השבים, והתחושה הייתה כאילו חזרו מהקייטנה - זה לא המצב, כלום לא בסדר עם מה שקרה מאז ה-7.10".