המשפחה של מתן לוי לא האמינה שיוכלו לראות אותו שוב הולך לפני יותר מחודשיים. ב-7 באוקטובר הוא נקרא לשירות מילואים, עלה על המדים ונסע דרומה. לאחר כמה ימים של קרבות ולחימה, פצמ"ר נפל קרוב למקום שבו היה בשמירה - רסיסים חדרו לראשו והוא נפצע באורח אנוש.
סיפורי מלחמה - סיקור N12
- אושרי היה אמור להתחתן ונפל בקרב: "לא מאמינים, שבורים"
- "ערן ביקש: תפסיקו לדאוג לי, אחרת לא אהיה מרוכז בלחימה"
- "קיווינו שזה ייגמר בסדר ושעוד נשב ונצחק על התקופה הזאת"
בשיחה עם חדשות 12, שחזר מתן: "באותו יום, הייתי במשימה של פטרול בכל השטח שהיינו אמונים עליו, ובדיוק כשירדנו מהמשימה לזמן המנוחה, היה צבע אדום. נשכבתי, שמתי ידיים על הראש - כי באמת אין לך שם זמן. לצערי, הפצמ"ר נפל ממש קרוב אליי. הרסיסים חדרו לי למוח ולעיניים". מתן פונה מהשטח במסוק לסורוקה והועבר מאוחר יותר לבית החולים שיבא-תל השומר.
רק לאחר תקופה ארוכה שבה הורדם, הונשם והרופאים נאבקו להציל את חייו - הוא התאושש וגילה שאיבד את מאור עיניו. "הדבר הראשון ששאלתי כשקמתי זה למה אני לא רואה ואם אני עיוור - הרופא אמר לי שכן", סיפר מתן. "לא קל לשמוע דבר כזה, אבל מה שחשבתי זה קודם כל איך אני לא נשבר. עוד באותו היום אני זוכר שחשבתי - אוקיי, קרה. איך אני ממשיך מפה הלאה?".
בחיים שלפני שבעה באוקטובר, מתן סיים את לימודי המשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן והחלום הכי גדול שלו הוא להיות עורך דין. על החלום הזה הוא כמובן לא וויתר. "זה עכשיו יהיה קצת יותר קשה ממה שזה היה קודם, אבל דברים קשים לא מפחידים אותי", אמר מתן. "להפך - אני אוהב את הקושי".
מתן עדיין נמצא בבית החולים, ויוזמה יפה ומרגשת דאגה להביא את כל החברים והמרצים של המרכז בו למד אליו לשיקום - הכול בטקס מרגש ומיוחד שנערך לכבודו. בטקס, בו העניקו לו את התואר במשפטים, נכח גם אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, שבירך את מתן: "אני מאמין שהשגרה החדשה שלך שדיברת עליה, תהיה התמחות בפרקליטות הפלילית כמו שאתה רוצה".
למרות שמתן שילם מחיר כבד ואיבד את הראייה, הוא ממשיך להיות אופטימי ובעיקר לגרום לכל מי שסביבו לחייך. "החיים ממשיכים. אני כבר לא יכול לחזור אחורה ולשנות את זה, לצערי", אמר מתן. "עכשיו אני עם הפנים קדימה". הוא אף הוסיף איחול לימים טובים יותר: "אני רוצה שהפציעות שלי ושל החיילים האחרים לא יהיו לשווא. שנוכל לחיות פה בשלום, במדינה שלנו, כי אין לנו בית אחר".