רויטל משה-מילס, אחייניתה של עדינה משה בת ה-72 שנחטפה מביתה בניר עוז, התראיינה הבוקר (שני) ב-103FM ותיראה את הסיוט המתמשך שעברה דודתה בשבי חמאס מאז שנחטפה 7 באוקטובר. באותה שבת שחורה, חדרו מחבלי חמאס לביתה בניר עוז, רצחו ביריות את בעלה סעיד ז"ל - וחטפו אותה לעומק הרצועה. משה שוחררה ביום שישי בפעימה הראשונה, אחרי 49 ימים שהייתה בשני - יחד עם 12 נשים וילדים נוספים.
"הם במצב יציב, אולי פיזית קצת רואים שהם מאוד ירדו במשקל, הם הוחזקו בתנאים קשים, הם עברו טראומה", סיפרה רויטל בריאיון בתוכנית "שבע תשע". "הם חשבו שתוך 4-3 ימים הם ישוחררו. הם הרגישו שזה נמשך המון זמן, גם אין תחושה של יום ולילה כשאתה נמצא בחושך. הם צריכים זמן להתאושש. הם לא יודעים את כל ההרס והחורבן, כל מה שאנחנו עברנו וראינו ב-7 באוקטובר".
רויטל הוסיפה כי דודתה "נחטפה לקראת 10 בבוקר. היא מגלה לאט לאט על ההרס והחורבן שהשאירו המחבלים של חמאס בכל הקיבוץ, כל הקהילה שלהם זה 1 ל־4, אז כששואלים 'מה איתו? ומה איתו?' - היא מגלה שהם לא איתנו והם נרצחו. היא עצובה מאוד על מותו של בעלה. הם היו זוג אוהבים - והחיים נגדעו. הוא נפצע והיא טיפלה בו, אבל המחבלים הצליחו לפרוץ את החלון, שלפו אותה החוצה ואז היא שמעה שתי יריות והבינה את זה. באותו זמן היא הייתה במצב הישרדות ועכשיו מתחיל האבל. גם שלנו. עכשיו כשהיא פה, מחכה התמודדות קשה".
עדינה עוררה תשומת לב מיוחדת בסרטון השחרור שלה מידי המחבלים, לאחר שתועדה מתווכחת עם אחד מהם. בריאיון לרפי רשף, שר הבריאות אריאל בוסו, שפגש אותה, אמר שהיא סיפרה לו שהיא בכלל ביקשה להישאר בשבי כדי שאישה אחרת, "יותר מבוגרת ובמצב פחות טוב", תשתחרר במקומה.
על כך אמרה רויטל: "ראיתי אותה כחושה ומבוהלת וחשבתי שאולי הם חושבים שמוציאים אותם להורג. היא נראתה ממש מבועתת, אבל אז ראיתי את התנועה הזאת ואמרתי 'זאת עדינה, היא בסדר'. הרוח שלה הייתה. אני בטוחה שהיא החזיקה את עצמה ושהיא שרדה את זה בשביל כל האחרים, רואים על כולם שם שאלה אנשים חסונים, עם חוסן נפשי גבוה".
למרות שהיא בישראל כבר מיום שישי, רויטל אמרה שהם עדיין לא סיפרו לה את כל מה שקרה ב-7 באוקטובר. "ההנחיות הן לספר בהדרגה, מה ששואלים, אז עונים", הסבירה. "בימים הקרובים היא תדע את הכול. זה כזה חורבן גדול שם. אין קיבוץ, הבית שלהם שרוף לגמרי. הבית שלה שרוף לגמרי. נכנסנו לשם אחרי גילוי המצבה, ניסינו לקחת כמה דברים מהבית, לא היה מה לקחת. בחצר היו כל מיני דברים תלויים, צלחות או מצקת תלויה על הקיר, אז לקחנו משם. זה כל מה שלקחנו, מבית שלם, מחיים שלמים, כמה דברים שרופים שהיו תלויים בחצר".