אחד מכל שלושה חטופים ברצועת עזה הוא תושב קיבוץ ניר עוז. בסך הכול נחטפו 77 מתושבי הקיבוץ באלימות מביתם בבוקר 7 באוקטובר. אחת מהן היא שני גורן, בת 29 שעובדת כמטפלת בחינוך הבלתי פורמלי של הקיבוץ. בסרטונים מהחטיפה שלה היא מחבקת את אחת התאומות אמה ויולי קוניו בנות השלוש, בנותיהן של דוד ושרון שנחטפו יחד מביתם בניר עוז. בסרטון אחר מהחטיפה מופיעים ילדים נוספים אביב בת השנתיים וחצי ורז בת ה-4 וחצי, בנותיה של דורון אשר-כץ שנחטפה גם היא לרצועה. "ראינו את התיעוד שלה מחבקת ילדה בת שלוש שנחטפה יחד איתה, היא ממש עוטפת את הילדים", מספרת תמי גורן, אימא של שני.
שני נחטפה מהממ"ד בביתה קיבוץ ניר עוז. "היא הייתה לבד בחדר ופשוט משו אותה מהמיטה", מתארת תמי. "היא צרחה ובכתה אבל זה לא עוזר. אנחנו יודעים שהיא הגיעה לרצועת עזה שלמה ובריאה. אני מקווה שאולי פתאום מישהו יפתיע אותי והיא תשוחרר בעסקה יחד עם הילדים מהקיבוץ שחטופים איתה".
"שמענו צרחות, יריות וצעקות בערבית"
משפחת גורן התעוררה בשעה 6:30 בעקבות האזעקות. כל אחד מהם היה בבית אחר והתקשורת הייתה טלפונית: "הבנו מיד שמשהו לא בסדר. התכתבנו דרך הוואטסאפ ושני הייתה זמינה עד השעה 10:40 בבוקר", אומרת שירה, אחותה של שני שהייתה בבוקר שבת בממ"ד בבית אחר וניצלה ממתקפת החמאס.
"בבוקר החטיפה התכתבתי עם שני", משחזרת שירה, "היא פחדה מאוד וגם אני רעדתי, לא ידענו מה לעשות", מספרת שירה. "כששני הייתה בבית היא דיברה עם ארוסתו של אחי הגדול בטלפון. כשחטפו אותה נשארתי על קו הטלפון, במשך רבע שעה שמענו צרחות, יריות וצעקות בערבית".
בדיוק עשרים יום אחרי השבת השחורה, משפחת גורן הייתה אמורה לחגוג את חתונתו של עמית האח של שני, עם בחירת ליבו: "לפני החטיפה, שני הייתה על הקו בטלפון עם נופר ארוסתו של אחיה ועשתה יחד איתה נשימות ותרגילי הרפיה. בשלב מסוים שומעים על הקו את המחבלים נכנסים אליה הביתה והשיחה התנתקה. מאז הפסקנו לשמוע אותה ושמענו רק את המחבלים מעזה".
"יש לה יכולת מדהימה לגרום לאנשים לחייך"
מתחילת המלחמה חברי קיבוץ ניר עוז נמצאים יחד במלון ים סוף באילת. בניסיון לשמר את השגרה. בית הילדים של הקיבוץ הוקם מחדש, אבל הילדים מרגישים בחסרונה של שני: "כל ההורים בקיבוץ ניר עוז מכירים אותה ויודעים שאם שני בסביבה הם יכולים להיות רגועים, כי היא יודעת להחזיק את הילדים כמו שצריך", אומרת תמי. "לבית הילדים שלה קוראים 'ברוש'. אחת הילדות בקיבוץ לא הייתה מוכנה ללכת למסגרת החינוכית שסידרו להם באילת ואמרה: "אני לא הולכת ל'ברוש' כי שני איננה".
"שני אהובה מאוד על החברים שלה, חברותית ונעימה", ממשיכה תמי לספר על שני. "היא עובדת בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ לילדים מכיתה א' עד ו' ויש לה יכולת מדהימה לגרום לבן אדם שמולה לחייך, לצחוק ולהרגיש טוב. בקטע החינוכי היא פשוט יודעת לתת לכל ילד את מה שמגיע לו. היא יודעת גם לתת חיבוק – כולם אוהבים אותה".
על העובדה ששני חטופה יחד עם הילדים אומרת תמי: "מלבד הסרטון שראינו בבוקר השבת השחורה, אנחנו לא יודעים מה קרה מאז ומי נמצא שם איתה. אני מקווה שהיא יכולה להיות חיונית כלפי אחרים, לטפל בילדים ואולי כך קצת לשכוח מהסבל שלה".