לאחרונה פרסמה הרבנות הראשית את הנתונים לגבי כלל התיקים שטופלו בין השנים 2005 ועד 2022. מדובר בתיקים שנדונו בבתי הדין הרבניים האזוריים ובית הדין הגדול וכן במסגרת הרבנות הראשית בסוגיות כגון אימוץ, מזונות, אפוטרופסות, נישואין וגירושין ועוד. מהנתונים, שפורסמו במאגר המידע הממשלתית, ניתן להעריך שרוב הציבור היהודי החילוני אינו מעוניין לנהל בבית הדין הרבני את הליכי הגירושין והמזונות.
לפי הנתונים, בשנת 2005 אושרו 7,787 הסכמי גירושין במסגרת הליכים בבתי הדין הרבניים. לאורך השנים חלה עלייה (ככל הנראה גם מהגידול בשעורי האוכלוסייה) ובשנת 2017 נרשם שיא של 10,320 אישורי הסכמי גירושין. מאז חלה ירידה משמעותית עד שבשנת 2022 אושרו רק 5,600 הסכמים.
בשנת 2016 הוחל החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שמטרתו לנסות וליישב סכסוכים מחוץ לבית המשפט. מאז שיצא החוק הוכפלו מספר הבקשות. כך שבעוד שב-2016 נפתחו 3,546 בקשות, בשנת 2017 כבר המספר הוכפל, וכמות התיקים מאז דומה. ב-2022 נפתחו 725,5 בקשות.
לדברי עו"ד רונן דליהו העוסק בדיני משפחה ולשעבר יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין מדובר בנתון מדהים. "אנו רואים שאישורי ההסכם הלכו ופחתו בבתי הדין הרבניים למרות שהחוק ליישוב סכסוכים בין בני זוג אמור היה לייצר תוצאה הפוכה", הוא טוען. דליהו מסביר כי ניתן לראות מהנתונים שלא רק שהחוק לא תרם להגברת ההסכמים ולהפחתת העומס בבתי הדין הרבניים - אלא ההיפך הוא הנכון.
עוד לדבריו של דליהו: "הסכם גירושין הוא הסכם שנחתם בין בני זוג נשואים המעוניינים להתגרש בהסכמה, כדי שלהסכם הגירושין יהיה תוקף משפטי עליו לקבל אישור של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. קודם לחקיקתו של החוק להסדר התדיינות, בכ-90% מהתיקים המתגרשים בחרו בפתרונות אלטרנטיביים של בוררות או גישור מחוץ לבית המשפט. מהנתונים שהרבנות פרסמה ניתן ללמוד שהמציאות שנוצרה לאחר חקיקתו של החוק הפוכה בתכלית למטרתו".