בערב יום כיפור התחוללה מהומה בתל אביב, לאחר שמתפללים קיימו תפילה בהפרדה, למרות החלטת העירייה. מפגינים שזעמו על כך מנעו זאת, בין היתר על ידי איסוף הכיסאות והסרת המחיצות המאולתרות. פסק הדין של ביהמ"ש העליון התמקד בכמה עילות סף, מבלי להיכנס לגוף הטענות נגד ההחלטה של עיריית תל אביב. בפסק הדין הופיעו מספר נימוקים, בהם משך הזמן שלקח לעותרים להגיש את העתירה, כמו גם ש"ברירת המחדל היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי".
לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
מי שקיבלה את ההיתר מעיריית תל אביב לארגן את התפילות ביום כיפור בכיכר דיזנגוף היא עמותת ראש יהודי, שפועלת ל"הפצת התרבות היהודית לציבור הרחב". מי שפנו לעירייה כנגד ההחלטה לקיים את האירוע שלא בהפרדה הן דווקא עמותות וגופים אחרים.
לאחר שהעירייה סירבה לפנייה, אותן עמותות הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי המנהלי בתל אביב. השופטת בבית המשפט המחוזי דחתה את העתירה. בהמשך, הם הגישו ערעור על פסיקת המחוזי לבית המשפט העליון – שדחה גם הוא את הערעור.
הנימוקים לדחיית הערעור
בפתח ההחלטה, ציין השופט יצחק עמית שבראש ההרכב שמדובר בסוגיה כבדת משקל. "הזכות לחופש הדת והמצפון לשם קיום תפילה יהודית אורתודוקסית ביום הקדוש ביותר תחת כיפת שמי המדינה או שמא כפייה דתית והפרדה מגדרית במרחב הציבורי?" כתב. "הסוגיה שהונחה לפנינו היא אחד הביטויים של המחלוקות המשסעות את החברה הישראלית".
ואולם הטעם העיקרי לפי השופטים לדחיית העתירה אינו מהותי, אלא עילת סף ושמה "שיהוי". עמותת ראש יהודי פנתה לעירייה כדי לקבל היתר לקיים תפילה בתל אביב, במרחב ציבורי. בהיתר שניתן מהעירייה יותר מחודש לפני כיפור, צוין ש"לא תתקיים הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים", וזאת בהתאם לנוהל של העירייה לשימוש במרחב הציבורי עוד מ-2018. כלומר, ההחלטה הזו עומדת על כנה זמן מה, והעותרים פנו בעניין רק בסמוך ליום כיפור, אף שהייתה להם האפשרות לפנות הרבה לפני כן ולא הייתה סיבה להשתהות. לשיטת השופטים (יצחק עמית, חאלד כבוב ויוסף אלרון), מדובר במשך זמן רב מדי.
נימוק נוסף של השופטים הוא "זכות עמידה". למעשה, כאמור, מי שעתרו נגד ההחלטה הם לא המארגנים, עמותת "ראש יהודי", אלא ארגונים אחרים. למרות שבמקרים מסוימים בית המשפט העליון מאפשר גם למי שלא נפגע מהחלטה לעתור כל עוד אין נפגע ספציפי. במקרה הזה הנפגע הספציפי זו העמותה שהיא יכולה הייתה לעתור. פה זה לא המקרה– ולכן לעותרים, לשיטת השופטים, לא הייתה זכות עמידה, הזכות להיות אלה שמערערים נגד החלטת העירייה.
נוסף על כך, השופטים ציינו שברירת המחדל היא שאין הפרדה מגדרית במרחב הציבורי. כך הם כתבו בסעיף 5 להחלטתם: "ברירת המחדל היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ואין כמו כיכר דיזנגוף להמחיש מרחב ציבורי מהו".
הם הוסיפו: "ככלל, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי מתקשרת בתודעה לאיסור הפליה, לפגיעה בשוויון ולהדרת נשים במרחב הציבורי: בהינתן ברירת המחדל של איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, פסק דינו של בית משפט קמא מתיישב עם פסיקתו של בית משפט זה ועם המדיניות הציבורית הנוהגת".
יו"ר ראש יהודי, זעירא: "חבר'ה אלימים הצליחו לטרפד את התפילה, לא שמנו מחיצה"
נתניהו: "מפגיני שמאל התפרעו נגד יהודים בעת תפילתם"; לפיד: "קלקלו את יום הכיפורים"
המערכת הפוליטית סוערת בעקבות ההתנגדות של תושבי העיר לאפשר תפילה עם הפרדה בין נשים וגברים בכמה מוקדים. "ת"א-יפו תשאר חופשית ולא ניתן יותר לקיצונים להכתיב לנו את המרחב הציבורי", אמר ראש העייריה רון חולדאי הערב (שני) בריאיון ל"מהדורה המרכזית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף: "עם ישראל ביקש להתאחד ביום הכיפורים בבקשת סליחה, מחילה ואחדות בתוכנו. לתדהמתנו, דווקא במדינת היהודים, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, מפגיני שמאל התפרעו נגד יהודים בעת תפילתם. נראה שאין גבולות, אין נורמות ואין סייג לשנאה מצד הקיצונים משמאל. אני, כמו רוב אזרחי ישראל, דוחה זאת. אין להתנהגות אלימה כזאת מקום בתוכנו".
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס בפוסט בפייסבוק לעימותים בכיכר דיזנגוף בין מתפללים לתושבי השכונה - והאשים את הגרעין החרד"לי. "מקפידים להסביר לנו – במאור פנים שיש רק גרסה אחת של היהדות, הגרסה שלהם, והם דורשים שבשם הסובלנות גם בשכונה שלנו הם יחליטו מה מותר ומה אסור".