"עברת לצד של הצדיקים": מאות בני אדם ליוו הבוקר (שישי) למנוחות את לוחם סיירת גבעתי, סמל ראשון שילה יוסף אמיר ז"ל שנהרג אתמול בפיגוע סמוך לקדומים, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. שילה, בן 22 במותו מהקיבוץ מירב, הניח אחריו הורים וארבעה אחים. "אתמול הרגשתי שלקחו לי את הלב", נפרדה האם אורלי מבנה.
אחת מאחיותיו, שחר, ספדה לו בדמעות: "שילה שלי, אח שלי. הנסיעה אתמול הביתה הייתה הכי ארוכה בחיים שלי, אבל האמת היא שלא רציתי להגיע כי ידעתי שזה יהיה אמיתי. הכתר של הבית, הצחוק המתגלגל והמדבק. תמיד מוקף חברים, אהוב, כ"כ אהוב. איבדתי אח, אבל יותר מכל חבר. תמיד ידעת מתי אין לי מצב רוח, ולהגיד לי "שח, תני חיבוק".
"תדע שלימדת אותי מהי שמחת חיים ואהבת אדם אמתית בלי לשפוט", המשיכה שחר. "תודה שלימדת אותי על אהבת המשפחה. לימדת אותי להשיג כל מטרה - אני לוקחת את כל זה איתי ומיישמת. כמה אהבת את הארץ, בלי פחד. גיבור שלנו, גיבור של מדינה שלמה. אני אוהבת אותך, אתה בלב שלנו תמיד".
"שילה, אין שום היגיון בזה שאני פה קורא הספד, אז במקום זה כתבתי לך מכתב אישי", נפרד אחיו, רועי. "אתה בחור חכם, כריזמטי שמעולם לא משעמם איתו. היית הלב הפועם של הבית, ואני יודע שזה גם במעגלים הנוספים. היית ילד טבע, אמן, סקרן. הלב הענק שלך גרם לך לחוות את החיים בצורה מטורפת. בשנים האחרונות ראית אותך מתבגר ועשית תהליך של להיות אדם מדהים יותר, טוב יותר. בשנים האלה גילית אותך מחדש. תודה על הזמן שהיה לנו יחד, והלוואי והיינו זוכים לזה עוד. אוהב אותך המון. הרבה יותר משאי פעם הרשיתי לעצמי להראות לך".
אמו של שילה ז"ל, אורלי, אמרה מעל קבר בנה: "גיבור שלי, אהוב שלי. אתה יודע איך מרגישה אמא שלקחו את האוצר שלה? אתמול הרגשתי שלקחו לי את הלב. אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך? לימדת אותנו מהי אהבה, אבל את המולדת הכי אהבת. שום דבר לא יהיה אותו הדבר, איבדנו את הנסיך זהוב השיער שלנו עם החיוך הקסום והלב הענק. שילה שלנו, לא יכולת לראות מישהו עצוב, אבל השארת אותנו עצובים ושבורי לב.
ריבונו של עולם שמור על החיילים שלנו ועל כל החברים מסיירת גבעתי ושלח לנו נחמה מהכאב הבלתי נתפס הזה".
דוד, אביו: "שילה בן יקר ואהוב שלנו. קשה לי המעמד הזה. איך ממשיכים בלעדיך אוצר יקר ומלא שמחת חיים? תמיד היית ראשון לעזור ואחרון לעזוב. לקחת את המשימה וחתרת ראשון למגע וחטפת את האש. במותך ציוות לנו את החיים. היה שלום אהוב, נוח על משכבך אהוב. בקשה ממך ריבנו של עולם, הגן על חיילנו ועל מדינתנו. כלל לא הייתה התלבטות איפה נקבור אותך. אהבת את ירושלים. ירושלים ראויה לך ואתה לה".
"תמיד עזרת ותמכת, מקווה שאתה מצחיק את כולם למעלה"
אסתר, אחותו, הוסיפה: "שילה אהוב שלי, אח קטן שלי, אני לא מסוגלת להספיד אותך. אני מדברת ואני שומעת את הצחוק המתגלגל שלך מהדהד בראש שלי. תמיד עזרת, תמיד תמכת. נרצחת בי"ז בתמוז, נרצחת כי אתה יהודי. אני מקווה שאתה מצחיק את כולם למעלה".
סגן אלוף ז', מפקד סיירת גבעתי, ספד לו: "שילה, אנחנו עומדים כאן כואבים. לאורך שירותך הצבאי השתתפת במבצעים, תמיד ראשון להתנדב ולהילחם. היית איש של אמת. היית חבר טוב, איש שיחה, קשוב ודואג. תמיד חיפשת לתת יותר. אתמול, למרות שיכולת לצאת הביתה - בחרת לצאת לפעילות הצבאית", אמר.
"חתרת למגע והצלת רבים. אבל לדאבון הלב, קרה הרע מכל. פעלת בלוחמנות כמו תמיד. לעד אתה ומשפחתך תהיו חלק מסיירת גבעתי. שילה, נוח על משכבך בשלום, אני מצדיע לך בפעם האחרונה". את ההספד ליוו קריאות שבר של סבתו של הלוחם, שזעקה בבכי "עד מתי ילכו לנו החיילים האלה?"
בארי, חבר מהקיבוץ, נפרד: ״אי אפשר לעכל את זה, הוא לב ענק שהפיץ אהבה לכולם. תמיד שאף הכי גבוה, ביקש לתרום עד כמה שאפשר ונתן את הנשמה שלו לתפקיד״. אלקנה, חבר נוסף, ספד לו ואמר: "הפעם הראשונה שפגשתי אותך הייתה בגן שיבולת. היום, 16 שנה אחרי, אני יושב בבית ב- 3 בלילה עם נר נשמה וכותב לך הספד. מה נדפק פה, מה נדפק פה? זה לא היה התכנון", אמר. "אתמול בלילה הבנו שיש לנו 6 סיבות ליז' בתמוז. אתה אמת וטהרה עם אפס זיופים. אתה משכן לה', אתה לא סתם שילה. נתת את החיים שלך לארץ ישראל".
"שילה, אתה חלק מהחיים שלנו, היה לך תפקיד בחבורה שלנו. זה לא יתמלא לעולם. היית הכי אמתי בעולם, מול החברים, מול המשפחה, מול בורא עולם. היה לו כיבוד הורים שאין כמותו, גם לסבתא שלך. עכשיו אתה עובר לצד של הצדיקים. אני מבטיח לך שנמשיך את מה שהתחלת. מודה וגאה על הזכות להיות חבר שלך. אוהב אותך אח יקר", חתם אלקנה.
"מתגעגע לצחוק שלך, היית הראשון לקבל ולחבק אותי"
נתנאל עמוס, חייל בודד וחבר ליחידה, סיפר על אופיו המיוחד של חברו: "היית הראשון לקבל אותי ולחבק אותי. תמיד עזרת. לשילה תמיד היה אכפת מאחרים יותר מעצמו. שילה היה בא לאסוף אותי ועושה לי קניות לשבת, הוא היה שם תמיד. הוא היה עוזר לי לנקות את הבית בזמנו החופשי בימי שישי. לא האמנתי שקיימים אנשים כאלה. אני מתגעגע לצחוק שלך. אוהב אותך".
דניאל ימיני, חבר מהסיירת, הוסיף: "שילה, התחלנו יחד בזחילות בבא"ח גבעתי. היית לוחם, אח, שועל קרבות אמתי. אין פה אחד מהצוות שלא סמך עליך בעיניים עצומות. לעולם הצוות לא ישכח שכשהיה ירוד ופחות מצב רוח, ידעת לעלות את המורל. נמשיך את רוח הקרב שלך. אוהבים ומתגעגעים, צוות 60".
רב קיבוץ מירב, איתן צוקר, אמר בקול שבור: "תמיד ראית טוב, כולם ידעו שאפשר לבקש ממך עזרה בכל עת. קמת כלביא, הולך קדימה, סיירת, לוחם.בזמן האחרון נפגשנו בחתונות, ליוות את החתנים, היית בוגר, מנחה. אתה לא זכית, מי ידע כמה קשה זה יהיה?".
תושבי בקעת הירדן ועמק המעיינות יצאו עם דגלי ישראל ושלטים לחזק את משפחתו של סמ"ר שילה אמיר ז"ל. התושבים יצאו ללוות את שיירת האבלים בדרכם לבית העלמין.
מחקירה ראשונית של האירוע עולה כי המחבל הגיע לאזור הפיגוע ברכב, פרק ממנו - וירה לעבר שילה ואדם נוסף שהיו במקום. שילה נפצע אנוש, והאדם השני לא נפגע - והשיב באש. לאחר שפתח בירי המחבל עלה לרכב ונמלט מהמקום, אך לאחר זמן קצר הצליחו חיילי הצוות של שילה, לחסל אותו בצומת מחוץ ליישוב. ברשות המחבל אותרו שני רובים מאולתרים מסוג קרלו.
לאחר הפיגוע, במערכת הביטחון נערכים בכוננות מוגברת עם התרעות לפיגועים נוספים. הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים אמש הערכת מצב ותחקיר ראשוני ביישוב בעקבות הפיגוע, וכבר הלילה מיפו כוחות צה"ל בכפר קיביא שבאפרים את ביתו של המחבל.
בצה"ל שינו את ההנחיות ללוחמים ביהודה ושומרון בעקבות המבצע בג'נין, והורו להם להסתובב עם כדור בקנה בעמדות ובסיורים. במקביל, חמאס צובר ביטחון ומקבל אחריות על שני פיגועים משמעותיים ברצף. חלק מהכוחות שפעלו בג'נין הושארו בצפון השומרון נוכח ההתרעות.