מיקי גולדמן, בן ה-98 שהיה החוקר הראשי של אדולף אייכמן, מכיר כבר יותר מ-63 שנה את אברהם אביאל בן ה-94, העד האחרון במשפט שנותר בחיים מתוך 112 העדים שהעידו נגד אדריכל הפתרון הסופי במשפט החשוב ביותר בישראל. בכתבה מיוחדת ששודרה אתמול (ראשון) לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, השניים נפגשו וסיפרו על הרגעים ההיסטוריים - וגם מה הם חושבים על המצב הנוכחי במדינה.
אברהם אביאל היה בן 14.5 כשניצל מטבח שביצעו הגרמנים בעיירה ראדין וחזה במו עיניו בהוצאתם להורג של אימו ואחיו. "הביאו אותנו לשוק והכריעו אותנו על הברכיים עם הראש למטה. אסור היה להרים את הראש. מי שהיה מרים - מקבל כדור או מכות עם מקלות", סיפר אביאל בעדותו במשפט כשמטרים ספורים ממנו יושב גולדמן ליד שולחן התביעה. "התחילו להוביל שורות-שורות של יהודים לכיוון הבור. היו מפשיטים אותם. כשעולים על הסוללה, נשמעו צרורות יריות והם היו נופלים לתוך הבור - ילדים, נשים, משפחות-משפחות. כל משפחה הלכה יחד".
עדותו של אביאל במשפט הייתה צלולה – והוא נמנע מלהביע רגש: "לפניי היו עדים שפרצו בבכי או שהתעלפו כמו ק. צטניק. נשכתי את שפתיי בשביל שהעדות שלי תישמע. אז לא בכיתי, עכשיו אני בוכה". גולדמן, שישב לידו, אמר: "לדעתי, הוא לא רצה לבכות בנוכחותו של אייכמן. לא לתת לו את ההנאה".
אביאל הוסיף: "ראיתי את אייכמן יושב בכלוב. אני באותו רגע זכרתי את הדברים שאימי אמרה לי בדרך לבור. 'ילדים, אימרו שמע ישראל ונמות כיהודים'. אני השארתי אותם שם בבור, הם לא יכולים לדבר. אני חייב לדבר בשמם".
מיקי גולדמן היה קצין מוערך במשטרה. הוא פרש עוד לפני שנודע שאייכמן נלכד, כי השכר לא הספיק לפרנס את משפחתו. כששמע על לכידתו של אייכמן, ביקש להתנדב למשטרה ועמד בראש לשכה 06, היחידה המיוחדת שחקרה את אייכמן ואיתרה שורדי שואה כדי להביאם לעדות על הדוכן.
"זה שלא האמינו לניצולים מה עבר עליהם - זו הייתה המכה ה-81 שקיבלתי"
מיקי גולדמן, ניצול שואה והחוקר המשטרתי במשפט אייכמן
חודשים ארוכים היה מיקי גולדמן יד ימינו של התובע הראשי גדעון האוזנר. יחד, הם הקשיבו למאות עדים, אבל את הסיפור הקשה שלו הסתיר גולדמן אפילו מהאוזנר. באחד הדיונים, דקות ספורות לפני שד"ר בוז'מינסקי עלה להעיד, התברר למיקי גולדמן, במסדרון, שזה הרופא שהציל את חייו.
ד"ר בוז'מינסקי העיד על ילד שהוכה 80 מכות, סיפור שנשמע בלתי מציאותי, וכשנשאל אם הוא רואה אותו בבית המשפט – הוא הצביע על הקצין גולדמן. "אני רק זוכר שישבתי כמו מאובן כי בכלל לא ידעתי שהסיפור שלי יעלה", סיפר גולדמן.
הסיפור של מיקי גולדמן ממחיש את החשיבות של משפט אייכמן. מדינת ישראל והעולם כולו שמעו את השורדים בפעם הראשונה. למרות קיומן של ראיות רבות החליט התובע הראשי האוזנר לבסס את המשפט על עדויות השורדים, שפתחו את סגור ליבם.
עד למשפט, רבים בארץ לא האמינו לסיפורי הזוועות. כך קרה גם למיקי, שסיפר פעם אחת כשעלה לארץ את סיפור 80 המלקות, זכה לתגובה מעליבה ומצמיתה ומאז - החליט לנצור אותו בליבו. "זה שלא האמינו לניצולים מה עבר עליהם - זו הייתה המכה ה-81 שקיבלתי", הדגיש גולדמן.
"זיכרון השואה זה לא רק עצבות, זה נותן כוח לעם הזה לחיות"
אברהם אביאל, עד במשפט אייכמן
בית משפט זה דן את אדולף אייכמן למוות, וכך סגר מיקי גולדמן את המעגל. ניצול השואה שאיבד את משפחתו מייצג את מדינת ישראל כחוקר הראשי של אייכמן והוא גם זה שנקרא למעמד ההוצאה להורג ופיזור האפר.
"כשאייכמן נעמד מתחת לעמוד התלייה וכשקשרו אותו, וכששמו לו את הכיסוי על העיניים הוא אמר: 'תחי גרמניה, תחי אוסטריה, תחי ארגנטינה. אנחנו נתראה כולנו בקרוב. אני הייתי מאמין באלוהים, באמת, באמונתי לאלוהים'", סיפר גולדמן על הרגע ההיסטורי. "חשבתי באותו הרגע, ואני לא אשכח את זה, באיזה אלוהים הוא האמין, רוצח התינוקות האלה?"
"התנהגות אידיוטית שיכולה להביא למלחמה אחד נגד השני – תתעוררו"
ימים ספורים לפני שמדינת ישראל תחגוג 75 שנות תקומה, אברהם אביאל ומיקי גולדמן כועסים על מה שקורה כאן. "אני חושב שאנחנו ירדנו מהפסים. התנהגות אידיוטית, שיכולה להביא חס וחלילה למלחמה אחד נגד השני. נפלנו על הראש. תתעוררו", התייחס גולדמן למצב הפוליטי במדינה, ואביאל הוסיף תוך שהוא מחזיק את ראשו: "הראש שלי במשך חודשיים היה המום! אני פשוט הייתי חולה מזה. צריכים להכניס אותם לחדר, לסגור אותם ולתת להם סיפורים, מה שהוא סיפר. זיכרון השואה זה לא רק עצבות, זה נותן כוח לעם הזה לחיות".
בסיום המפגש איחל אביאל לגולדמן: "שאוכל תמיד לראות אותו עוד, לחבק אותו. שנוכל לספר את הניסים מהם נשארנו בחיים", וגולדמן איחל בחזרה: "שאראה אותו בהרבה שנים, כי אם אני אראה אותו זה יהיה סימן שגם אני אהיה בחיים". השניים עשו לחיים עם כוסות משקה ואיחלו: "לחיי העם היהודי!".