מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת בנוגע לתעודות הזהות והדרכונים הביומטריים. אנגלמן מצביע על ליקויי אבטחה רבים וסיכונים חמורים. בין היתר הוא מפרט על "פרצות של ממש" בנתב"ג, שייתכן שידועות לגורמים המבקשים לנצל אותן לרעה - כולל גורמי פשיעה וטרור.
לדברי מבקר המדינה, עלו פערים בהתנהלות רשות האוכלוסין וההגירה ביחס לביקורת הגבולות. עוד הוסיף אנגלמן כי הפרצה עלולה לאפשר לגורמי פשיעה וטרור זרים וישראלים להיכנס לארץ ולצאת ממנה. הוא מציין כי אירעו שורה של מקרים שבהם זרים נכנסו לארץ מבלי שנבדקו כנדרש.
אנגלמן מתייחס גם למשבר הדרכונים ומזהיר כי ללא תוכנית פעילות אפקטיבית - התורים יתארכו הרבה יותר. הוא מצביע על כמה מחדלים שהובילו לעומסים הכבדים בלשכות, ביניהם ציוד ההדפסה המיושן שמשמש להנפקת דרכונים ביומטריים. לדבריו, הוא אינו נותן מענה על הביקוש לדרכונים ביומטריים בתקופות שבהן יש גידול בביקוש.
בנוסף, רשות האוכלוסין לא נערכה לכך שבשנתיים הקרובות יפוג תוקפן של 3.6 מיליוני תעודות זהות. עוד מצא המבקר כי אף שהמעבר לתעודות זהות חכמות החל כבר לפני עשור, נכון ליולי 2022 – 3.2 מיליוני תושבים מחזיקים בתעודה מהסוג הישן, הקלה יותר לזיוף. לדברי אנגלמן, להמשך השימוש בתעודות אלה יש השלכות בהיבטים פליליים וביטחוניים.
עניין נוסף בדוח קשור לאבטחת המידע. משרד המבקר מצא שאף על פי שנקבע ב־2017 כי המאגר הביומטרי יבוסס על תמונות פנים בלבד, ואילו טביעות האצבע שבו יימחקו – התברר שהמערכת אינה מתאימה לכך. רק בדצמבר 2022 רשות המאגר הביומטרי הלאומי פרסמה את השלב הראשון במכרז לרכישת מערכת ביומטרית מתאימה. לדבריו של אנגלמן, לצד המאגר הביומטרי הלאומי, רשות האוכלוסין מחזיקה גם במאגרי תמונות פנים של מיליוני תושבים, באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק. כמו כן, ההגנה על המאגרים הללו פחותה.
בריאיון לפודקאסט שהוציא משרד המבקר, בשם "דוח מצב", הזהיר מבקר המדינה אנגלמן שללא פעולות אפקטיביות, התורים לדרכונים רק יחמירו. "אנחנו צפויים לסבול מתורים רבים בשנים הקרובות", הוא ציין. בהמשך הוסיף כי תעודת הזהות של יותר מ-3.5 מיליון תושבים צפויה לפוג בשנתיים הקרובות, לחלקם הונפקו דרכונים זמניים. אנגלמן הסביר כי הם עתידים "לשוב ולהציף את רשות האוכלוסין - ולהגדיל את מצוקת התורים".
"גם המענה שמשרד הפנים מתכנן, לא יוכל לשרת קרוב ל-3.2 מיליון תושבים שלא מחזיקים בכלל בתעודות זהות חכמות", הוסיף אנגלמן. "קרוב למיליארד שקל הושקעו הן במערך של תעודות הזהות החכמות והן בדרכונים, ועדיין 37% עד 45% מאזרחי ישראל - כשלושה מיליון - אין בידיהם לא תעודת זהות חכמה ולא דרכון ביומטרי".
"כבר עברנו 5 מערכות בחירות בשנים האחרונות - ובאף אחת מהן אנחנו עדיין לא עושים שימוש בזיהוי באמצעות תעודת זהות חכמה", המשיך אנגלמן. "מדוע כשאנחנו מגיעים לקלפי עדיין מזהים אותנו עם תעודת זהות ישנה עם התמונה שלנו? הדבר גורם גם להרבה מאוד ליקויים כגון הזדהות בשם אנשים שכבר לא נמצאים בעולם הזה, או כאלה שגרים בחו"ל ועדיין מצביעים בשמם. כל הדברים האלה ועוד יכלו להיעלם מהעולם באמצעות שימוש בתעודת זהות חכמה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "בשנת 2017, לאחר ארבע שנים של תקופת מבחן, נכנס לתוקפו חוק הביומטריה לפיו כל מי שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון מחויב בתיעוד ביומטרי. כיום מעל 55% מהאוכלוסייה מחזיקה בתעודת זהות ביומטרית".
"הסוגיות המועלות בדוח, לרבות היערכות לחידוש תעודות הזהות הביומטריות וכן סוגיות שעלו בנוגע למעבר הגבול נתב"ג, מוכרות לנו ומטופלות. בהתייחס להיערכות לחידוש תעודות הזהות, אנו נמצאים בעיצומה של תכנית כוללת אשר תאפשר הגדלת היצע התורים לחידוש תיעוד ביומטרי, לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים שאינם מחייבים נוכחית אישית בלשכה".
"בהתייחס לשאר הסוגיות, לרבות מעבר הגבול נתב"ג, אנו נמצאים בעיצומה של בניית תוכנית בקרה לכלל מעברי הגבול בישראל ובנוסף הוקם צוות ייעודי לבחינת נהלי העבודה ולחידודם. לסיכום, רשות האוכלוסין וההגירה תפעל לכלל ההתאמות והשינויים הנדרשים".