מתוך החושך הכבד שפקד את משפחת די ואת משפחת יניב, יצאו גם אלומות של אור. שישה מטופלים שעמדו בפני סכנת עיוורון - זכו במאור עיניים לאחר שהמשפחות שאיבדו את יקיריהן בפיגועים, בחרו לתרום את קרניות עיניהם.
חודשיים חלפו מאז פיגוע הירי הקטלני בבקעת הירדן שגבה את חייהן של לוסי ושתי בנותיה, מאיה ורינה ז"ל. טלי די, בתה של לוסי די ז"ל אמרה: "היו לה עיניים ממש כחולות ויפות היא תמיד הסתכלה על הכול בעין טובה. אני ממש שמחה לשמוע שאנשים ממשיכים להסתכל על העולם דרכם".
אחרי שני ניסיונות השתלה כושלים, משה היה בטוח שכבר לא יחזור לראות ולפתע הגיעה ההזדמנות להשתלת הקרניות של לוסי בניתוח בהדסה עין-כרם שהציל את ראייתו. משה מספר שעד לניתוח לא ראה דבר בעין השמאלית. שרה אהרון, אשתו של משה, חיבקה את בני משפחת די והודתה להם: "תודה על הכל איזה חסד. להציל אנשים שממש היו כמו עיוורים כמו שבעלי, פתאום לראות את האור".
ד"ר איתי לביא, מומחה קרנית ומקטע קדמי בהדסה הסביר: "משה עבר כמה ניתוחים בניסיון להציל את הראייה, הוא כמעט התעוור וחשבנו במשך תקופה ארוכה אם להיכנס לניתוח נוסף ואם זה בכלל יעזור. זה באמת נס מה שקרה כאן"
סך הכול שבעה מטופלים קיבלו את איבריה של לוסי וגם ליבה פועם כעת בגופה של אישה אחרת. "זה תמיד רגע קשה הרגע שבו אנחנו פונים למשפחה ומבקשים את הסכמתם", אמר פרופ' אבי סלומון, מנהל שירות הקרנית בהדסה, "זה לא דבר של מה בכך שאנשים מסכימים". ליאו די שאיבד את אשתו ושתי בנותיו בפיגוע השיב לו: "זה נותן לנו הרבה כוח ונחמה להיפגש עם האנשים האלו וללמוד איך לוסי עשתה שינוי בחייהם. גם בחייה וגם במותה לוסי שינתה את חייהם של אנשים רבים".
גם משפחת יניב שאיבדה בפיגוע בשומרון את שני הבנים הלל ויגל זכו למפגש מרגש בבית החולים בילינסון עם ארבעה מטופלים שקיבלו את קרניות עיניהם של הצעירים שנרצחו. אסתר יניב, אמא של הלל ויגל ז"ל מספרת: "הלל היה חתום אדי. לא ידענו אם יגל גם היה חתום אבל הבנו שזה מה שהוא היה רוצה, היה לו לב זהב. תקופה אחרי שכבר הסכמנו לתרומה, פתאום באחד מהארנקים הישנים שלו כרטיס אדי שהוא חתם. מבחינתנו זה המסר: להאיר את העולם באור שלהם".
יצחק בוסקילה שקיבל את קרניות עיניהם של האחים יניב הקריא מכתב תודה לבני המשפחה: "לא אשכח את אותה שיחה שהודיעו לי כי נמצא עבורי תורם. לא אשכח איך ברגע אחד הבנתי שלילדים שלי חוזר אבא שיכול לראות טוב יותר".
ארבעת המושתלים המתינו למעלה משנה לקרניות ובבתי החולים מספרים על מחסור בתרומות. פרופ׳ אירית בכר, מנהלת מערך העיניים בבית החולים בילינסון, שביצעה שתי השתלות בעקבות התרומה של האחים יגל מתארת: "השתלתי מאות קרניות במהלך שנות עבודתי, אך ההשתלות הללו היו מרגשות באופן יוצא דופן. העיניים הכחולות המדהימות של הלל ויגל ז"ל ליוו אותי במהלך ההשתלות וזה שב ומציף אותי גם היום. בהשתלת קרנית יש מפגש בין עולם של שכול וכאב לבין הצלת ראייה והתרגשות של מושתלים. השתלת הקרניות של האחים הלל ויגל ז"ל סיפרה סיפור עוצמתי של אחדות, רעות ונתינה אין סופית".