ענת גיאת ורנר נוסעת מדי בוקר באוטובוס מהבית שלה בפתח תקווה לעבודה בתל אביב. כמו רבים מנוסעי התחבורה הציבורית, גם ענת הרגישה שלוח הזמנים המתוכנן של קווי האוטובוס הוא בגדר המלצה בלבד. היא החליטה לעשות מעשה, ולאחר פניות רבות שלא הועילו, היא תבעה את חברת האוטובוסים, וזכתה בפיצוי של 8,000 שקלים.
"אני לא יכולה אפילו לספור כמה פעמים חיכיתי לאוטובוס והתאכזבתי. במשך שנתיים אין שבוע שזה לא קורה, לפעמים גם פעמיים בשבוע", סיפרה. "בסוף נמאס לי. הייתי כל כך מתוסכלת, ואמרתי: די, את בגיל שאת לא יכולה לעמוד ולבכות בגלל שהאוטובוס שלך לא מגיע, תעשי משהו".
ענת תבעה את חברת "דן" בבית המשפט לתביעות קטנות על 28 מקרים שבהם הקו איחר או לא הגיע. בית המשפט קבע שענת תקבל פיצוי של 8,000 שקל מחברת האוטובוסים, בלי שנדרשה להוכיח נזק. היא תיארה שמאז התביעה היא לא איחרה לעבודה - האוטובוס מגיע עכשיו כמו שעון שווייצרי. "אני הייתי בשוק מכמה שהתביעה הייתה פשוטה. לקח חצי שנה מהרגע שהגשתי את התביעה ועד שקיבלתי את הכסף", היא שיתפה.
חברת דן מסרה בתגובה: "התביעה מתייחסת לאירועים מתקופת הקורונה ואילך, שבה שונו נוהלי הנסיעה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. גם אחריה, המציאות התחבורתית בגוש דן כוללת עבודות בנייה במוקדים רבים ועומסי תנועה חריגים, שגורמים לאיחורים שאינם בשליטתנו. כמחווה של רצון טוב, החליטה החברה להגיע לפשרה עם התובעת ולא לגרור את המשפט עד לפסק הדין".