אין הרבה סיבות שיכולות לגרום לבן עוזרי לעזוב הכול באמצע הלילה, לעלות על הרכב ולכוון ליעד עוין, לרוב בשטחים. אולם כשהמלאך של בעלי החיים בשטחים שומע על כלב במצוקה, הוא לא מהסס, עוזב הכול - ומגיע. לדבריו, ההתעללות בבעלי חיים בשטחים זו כמעט נורמה. "פשוט לוקחים כלב משוטט, ללא רצועה, קושרים אותו לא בתוך השטח שלהם, אלא מחוץ לו ומרעיבים אותם עד שהם מתים", הוא מספר.
לילה אופייני בחייו מתחיל בדיווח שבו הוא מקבל מידע על כלב שנפצע ברגלו ומסתדר באחד הבתים. הוא מזהה את הבית בו הכלב נמצא, נכנס אליו באישון לילה, מחלץ את הכלב ומעמיס אותו לרכבו. משם יעשו השניים את הדרך אל הווטרינר, ולאחר שהכלב יקבל את הטיפול הנדרש - ייקח אותו עוזרי לביתו עד שיחלים. הקושי הגדול שלו מגיע דווקא לאחר שהוא מחלץ את הכלבים. אז, הוא מספר, הוא נתקל במחסור במשפחות אומנה שמוכנות לקחת על עצמן את אימוץ הכלבים שחלקם נחשפים להתעללויות יוצאות דופן.
כשנשאל מתי כלבים הפכו לכה חשובים בחייו, הוא משיב: "אחד מהמפקדים בבסיס שלי יצא לפעולה מבצעית, תוך כדי הפעולה הם מצאו שני גורים שעברו התעללות בתוך מחסן אז הם הצילו אותם וזו בעצם הייתה ההצלה הראשונה".הוא ממשיך, "אז עוד לא הייתה לי את היכולת הזאת, בכל זאת, חייל בחברון, לא נמצא הרבה בבית לעזור. אבל היום, אני יכול לקחת כמה כלבים שאני רוצה הביתה. אני חי בדירה של כ-20 מ"ר עם שבעה כלבים כרגע". לדבריו, בשיא היו בחדרו גם 17 כלבים.
אם לא די בכך, לפני כמה חודשים הוא לקח הלוואה גדולה ופתח חנות לבעלי חיים בחולון - על רווחים אין מה לדבר; כל שקל שנכנס הולך לפרויקט שכה קרוב לליבו - להציל כמה שיותר בעלי חיים. לא מעט כסף נדרש לשם כך - אך נדמה שעוזרי נחוש להמשיך במשימת חייו, ולהפיח את הרוח האנושית שלו בקרב עוד ועוד בעלי חיים.