אדם מתעורר באמצע הלילה והבית בוער. הכול עטוף בלהבות ועשן, ורחש של אש מזדחלת. האישה בחדר השינה, הילדים בסלון, לא רואים כלום מבעד לעשן ואין זמן. מה עושים? חופשה משפחתית הופכת ברגע אחד למבצע חילוץ. אבא, אימא, ילד, ילדה – ועכשיו איך יוצאים מהבית הזה.
לפני שנה בדיוק יצאו ליטל ותומר קליך לחופשה משפחתית בגליל. הם הגיעו לבקתה ביישוב אדמה, נהנים מזמן איכות עם שני ילדיהם, אלון וליבי, וקבוצת חברים. אלא שברגע אחד התמונה הפסטורלית התנפצה. אש שהתקלחה בבית שבו שהו גבתה את חייה של בתם הקטנה, ליבי, רק בת ארבע וחצי. עכשיו, הם מתיישבים מול המצלמה של רוני קובן ומדברים על הסיפור.
הם נפגשו בתחילת שנות ה-2000, זוג צעיר ומאוהב שבטוח שהכול עוד לפניו. הם חשבו שהחלום הישראלי שלהם ממש בהישג יד, רק צריך להושיט את היד ולקטוף: שניהם בריאים, יש להם קריירה מבטיחה – היא מדענית מצליחה והוא הייטקיסט. אלא שאז, כשרצו להביא ילד לעולם, נתקלו בקשיים. אחרי עשר שנים של ניסיונות ו-30 מחזורים של טיפולי פוריות, החליטו לאמץ. וכך הצטרפו למשפחה אלון ואחריו גם ליבי. "הגעתי למקום שרציתי", כתבה ליטל בספרה על הרגע הזה. "זו התמונה שדמיינתי. תמונה של אושר, ושקט, ושלווה". אלא שאז התרחש האסון וליבי הלכה לעולמה.
עכשיו, תומר וליטל מדברים עם רוני קובן על כל מה שקרה להם מאז ועל הבחירה שבעצם ניצבה בפניהם: או שימשיכו ללכת, או שייפלו לתהום. "אמרתי לעצמי: אתה ואשתך והילד שלך בחיים", אומר תומר. "אבל הבת שלי מתה. האם אני לא מבקר כל יום בגיהינום? אני מבקר בגיהינום, כל יום. אבל אני יודע שאני לא בגיהינום. ואני יכול להגיד שהחיים חזקים מאוד. הם חזקים מאוד ובעיניי יותר חזקים מהגיהינום, יותר חזקים מהמוות, יותר חזקים מהטראומה, יותר חזקים מהשרפה".
תומר וליטל מתארים גם איך יצרו יחד עם צוות מומחים ספר מיוחד עבור בנם האוטיסט אלון, באמצעותו יוכלו להבהיר לו מה קרה בשרפה. צוות המומחים – כפיר נוי, קובי דהן, חן שלף ואילנה מולקנדוב מוזס – חיברו בעצם "סיפור חברתי", שמייצר גרסה אחידה לאירוע לכל מי שמקיף את אלון.
אחרי חצי שנה עם תומר וליטל, ברור מאוד שחוט סמוי ובטוח מחבר ביניהם תמיד. מחבר גם באסון, גם באשמה, גם בייסורים ובכאבי הלב. אבל גם במסע יחד חזרה לחיים ובכוח המרפא של האהבה.
צפו בסרט המלא.