סגירת מעגל: אליהו דהן נפצע קשה בפיגוע דקירה בירושלים לפני כשבועיים. מי שמצא אותו מדמם ברחוב בצוהרי שבת והציל את חייו הוא שמעון לוי, גם הוא עצמו ניצול פיגוע באינתיפאדה השנייה. השבוע השניים נפגשו בבית החולים שערי-צדק ואליהו הודה לו: "אחי, הצלת חיים. אני חייב לך את החיים שלי ובעזרת השם אזכה לעמוד על שתי רגליי ואבוא להגיד לך תודה", אמר.
"אני זה שצריך לומר לך תודה", שמעון ענה לו. לפני כעשרים שנה, כאשר שמעון היה בן חצי שנה בלבד, הוא ניצל מפיגוע התאבדות בשכונת בית-ישראל בירושלים, בו נהרגו תשעה אזרחים, שישה מהם ילדים קטנים. "מחבל מתאבד התפוצץ עליי ועל ההורים שלי, עם מטען של 35 קילו חומר נפץ, עפתי באוויר מההדף למרחק שלושה מטרים ונפלתי מתחת למכונית בוערת. יו"ר זק"א נכנס לתוך הלהבות וסיכן את חייו כדי להוציא אותי משם, שניות לאחר מכן הרכב התפוצץ", שחזר שמעון, "היום אני כאן וכל כך מתרגש לראות אותך איתנו: מחייך וחזק, אני מבין שאלוהים נתן לי זכות להציל חיים של אדם אחר, כמו שהצילו את החיים שלי".
המחבל שביצע את הפיגוע בגבעה הצרפתית הוא פלסטיני בן 16 מענאתא החדשה שבמזרח העיר. לאחר שדקר את אליהו בגבו, ברח לתוך מגרש כדורגל וכשהוא מסתתר בין הילדים, שוטר ממחוז ירושלים ירה בו. מאז הספיק להחלים מפצעי הירי ומעצרו הוארך בבית משפט השלום בבירה.
אליהו לא זוכר את כל מה שקרה באותו היום ומאמץ את זכרונו: "ראיתי את הסכין והבנתי שנדקרתי. אני זוכר שבשניות הראשונות ניסיתי להוציא את הסכין אבל לא הצלחתי לזוז". שמעון תיאר: "אנחנו באנו מכיוון הגינה, ולפני שהגעתי אליך שמעתי אותך צועק 'הצילו'. בהתחלה חשבתי שאלו ילדים משחקים, התקדמתי וראיתי את המחבל צועק ובורח לכיוון הכביש. רצתי אליך וראיתי שניסית לקום. הסברתי לך שאסור לך לזוז, עצרתי את הדם, והחזקתי את הסכין. אני זוכר ששאלת אותי אם תצא מזה בחיים..". ולמרות שזכרונו מהאירוע נפגע, הוא שחזר: "אני זוכר ששאלתי מיליון פעם את כל מי שהיה לידי: אני אצא מזה בחיים?".
לאליהו עוד נותרה תקופת החלמה בבית החולים שערי-צדק אבל כשהם עומדים אחד ליד השני ושרים יחד "אין דבר רע יורד מן השמיים", אפשר להרגיש את האופטימיות.