אלין קוגן, בת 31, עלתה לישראל מרוסיה בשנת 2005 מתוקף סעיף הנכד בחוק השבות - אך היא חשה שייכות עמוקה לזהות היהודית מאז שהיא זוכרת את עצמה. כעת, כשיש קולות בממשלה העתידית שקוראים לפעול לשינוי היסטורי ולבטל את סעיף הנכד - קוגן מאוכזבת, והיא לא לבד.

"עוד לפני שעליתי ארצה במסגרת תוכנית נעל"ה, הייתי חניכה פעילה בסוכנות היהודית, השתתפתי במחנות קיץ ובפעילויות שונות במהלך השנה ברוסיה", היא סיפרה בריאיון ל-N12. "אני שליחה חינוכית של הסוכנות היהודית בתפוצות מ-2013 ובשנה האחרונה אני מלווה חינוכית אזורית".

"יהדות ותוכן ישראלי היו חלק מחיי כבר בילדות, הייתי הולכת לבית ספר ברוסיה עם מגן דוד על הצוואר, ספגתי הערות לא נעימות ואנטישמיות", שחזרה קוגן בתסכול. "גם כשהגעתי לארץ ועליתי על מדים אמרו לי: 'תחזרי לפוטין', 'אין לך זכות לחיות בארץ הזאת'. שום משפט כזה לא אומר עליי דבר, אלא על אותם אנשים שמרשים לעצמם להגיד את זה".

אלין קוגן
"ברוסיה ספגתי הערות אנטישמיות", סיפרה קוגן

את מרגישה שמנסים לתת לך תחושה שאת פחות יהודיה?

"זה לא הופך אותי לכזו, אני גאה בדרך שלי ובשורשים שלי וכיום אני עוסקת בחיבור בני נוער וילדים בתפוצות למורשת שלהם. אני רואה בכך שליחות ומשמעות רבה".

ובכל זאת, השיח הזה מקומם בעינייך?

"זה מכעיס אותי - במדינה שלנו יש כל כך הרבה דברים בוערים שדורשים התייחסות ופעולה בנושא, האם שינוי בחוק השבות ישפיע על איכות החיים של האזרחים? האם סדר העדיפויות הוא נכון? שיח סביב הנושא הזה רק מחזק את הפילוג בין אזרחי ישראל, והייתי רוצה לראות ממשלה שתעסוק דווקא בחיבור".

איליה פסטרב, בן 32 מראשון לציון, עלה לישראל מרוסיה ב-2017 ומביע תסכול כשהוא שומע על הצעד המסתמן. "אני חושב שזו תהיה החלטה שגויה - הרבה יהודים מתו במהלך מלחמת העולם השנייה וישראל כמדינה צעירה צריכה להמשיך ולקלוט אזרחים חדשים כדי לצמוח".

איליה פסטרב
"החלטה שגויה", איליה פסטרב

"אם פתאום היו מונעים ממני לעלות לישראל למרות שסבא שלי יהודי, הייתי מרגיש לא בנוח", הוא הוסיף. "במיוחד בהתחשב בעובדה שכולם קיבלו אישור עד כה, זה נשמע פוגעני. אני חושב שישראל צריכה לשמוח לקבל נכדים יהודים כאזרחים".

וסילי אוורין, בן 38 מתל אביב, שעלה לארץ ממוסקווה, בחודש מאי האחרון מכיוון שסבו יהודי, הצטרף לתחושות הקשות. "ישראל הייתה עבורי המקום שאליו הייתי צריך להגיע מזמן, היא תואמת את השאיפות שלי ואת אורח החיים שלי", הוא סיפר.

"גדלתי במשפחה חילונית ובמשך מספר שנים בילדות גרתי אצל סבא וסבתא שלי (סבא יהודי וסבתי רוסיה)", הוא המשיך.

וסילי אוורין
וסילי אוורין, שעלה לארץ בחודש מאי האחרון

מה התחושות שלך בצל הסערה סביב סעיף הנכד?

"מהלך כזה יגרום לישראל לנתק את עצמה מכמות לא מבוטלת של אנשים מוכשרים עם שורשים יהודיים - שהופכים למסורים ונאמנים למדינה".

יחד עם זאת, הוא ציין: "אני חייב להודות שנדרשה דחיפה רצינית כדי להגיש בקשה לאזרחות בישראל, אבל לנצח אני אהיה אסיר תודה ההזדמנות החדשה שהמדינה העניקה לי".

"מרגישים אזרחים סוג ב' - סטירת לחי"

מנכ"לית 'לובי המיליון' אלקס ריף, שפועלת לקידום הזכויות של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, התייחסה אף היא לנושא בדאגה: "במקום להתמקד במי שכבר נמצא כאן והקשיים שלהם, מעדיפים להוסיף עוד סטירת לחי למציאות הקיימת. זה פשוט מיקוד תשומת הלב במקום הלא נכון וחבריי מרגישים סוג ב'".

 

"במחקרים שאנו עושים 94% מהישראלים דוברי הרוסית שאינם יהודים לפי ההלכה אומרים לנו שהם מרגישים ומזדהים כיהודים. במקום לקרב אותם, לשמוח מהנתונים הללו, ואף להציע מסלולי גיור מכבדים יותר לאלה המעוניינים בכך, ההצעות ההזויות האלו פשוט יפלגו עוד יותר את העם היהודי".
 
"בחודשים האחרונים עלו לישראל 70 אלף עולים חדשים ומרגיש שלא למדנו כלום כחברה מהעליות הקודמות. עושים להם את מה שעשו לנו בעליית שנות ה90", היא המשיכה. "מתייגים אותם בסטיגמות עוד לפני שהגיעו. אצלנו זה היה 'זונות ואלכוהליסטים' ועכשיו טוענים שהם לא יהודים שמנצלים את הפירצה כדי להשיג דרכון לישראל, מה שרחוק מהמציאות המורכבת שקיימת בפועל. זו בכייה לדורות".