האסון בטיול בנפאל: ד"ר אסף בן ברק, בן 71 מקיבוץ בארי, נהרג במפולת סלעים במהלך טרק ברכס הרי האנאפורנה בנפאל. בני משפחתו מנסים לאסוף את השברים ובשיחה עם N12 מספרים היום (רביעי) על אהבתו הגדולה למשפחה ולטיולים, על הרגעים הדרמטיים בטיול האחרון - ועל הרגע בו קיבלו את הבשורה הקשה מכל.
"אבא נולד בקיבוץ חניתה, בן למשפחה חלוצית שורשית. כל החיים שלו הוא עסק בנתינה לזולת דרך המקצוע שלו שזה היה רפואה. הוא טיפל בכולם במסירות אין קץ והוא היה דמות אהובה מאוד", שיתף נבות בן ברק, בנו של אסף ז"ל.
נבות מוסיף שאביו נהג לנסוע בשנים האחרונות תכופות להימלאיה, והיה בשיא הכושר שלו. "הוא כל הזמן רצה להגיע לאגם הספציפי הזה, שהוא הלך אליו. וכל פעם זה לא יתאפשר מסיבות אחרות ועכשיו הוא בעצם כבר סיים טרק אחר של האגמים הקפואים, והוא היה מאוד קשה. הוא כבר חזר עייף משם. ונשארו לו רק חמישה ימים והוא החליט בכל זאת לעשות את הבלתי ייאמן ולהספיק לטפס לאגם הזה בגובה 4,900 מטר תוך יומיים שלושה, להגיע לשם לראות אותו ולחזור לטיסה".
"ממה שאני הבנתי מהרב של בית חב"ד זה שהוא הספיק לעשות את זה, הם היו בדרך חזרה והיו בשעות האחרונות. הוא בעצם כבר עלה לשם, היה שם, ראה וחזר. והם הלכו קבוצה כזאת וסלע מאוד ספציפי פגע בו בראש והוא נהרג במקום. אני הבנתי שהיו שם עוד אנשים, ואף אחד לא נפצע חוץ ממנו, הבנתי שזה היה סלע ספציפי שפגע רק בו".
עוד שיתף נבות ששמע על האסון כשהיה בדרכו מירושלים חזרה לביתו, כשלפתע קיבל טלפון מהמשטרה שביקש ממנו להגיע לתחנה: "שאלתי אותם באיזה קטע, אמרו שלא יכולים לספר לי, ואם אני יכול להגיע אליהם. אמרתי להם שלא, כי אני נוסע לאסוף את הילדה שלי לגן. אחרי דקה הוא מתקשר אליי שוב פעם, ואמר שאם אני לא אגיע הוא לא יוכל לספר לי. הוא אומר לי 'אני לא יכול למסור לך הודעה ככה, זה חייב להיות פנים אל פנים' שאלתי אם זה קשור לאבא שלי, הוא אמר כן, אבל שהוא לא יכול למסור לי הודעה ככה ואז הבנתי שזה זה. סיפור מסריח, זה לא שבאו אליי בצורה מסודרת עם עובד סוציאלי או משהו, כלום. סתם ככה".
אורי חוטר ישי, בן משפחה של אסף, סיפר כי המנוח עבר להתגורר בקיבוץ בארי לפני 31 שנה כשהתחתן עם אימו של אורי."מאז הוא חי פה. במשך רוב השנים האלה ובוודאי ב-20 שנה האחרונות הוא היה רופא קהילה במספר מרפאות באזור. הוא היה בנאדם מסור בצורה בלתי רגילה למטופלים שלו. הוא היה עושה הרבה מאוד ביקורי בית, כחלק מעבודתו כנדרש וגם מעבר. למטופלים היה את הפלאפון הפרטי שלו והוא היה מסייע להם תמיד. הוא עשה מילואים למרות גילו ממש עד לתקופה האחרונה. היה מאוד קשור לצה"ל, הוא לא הסכים לוותר על זה כל השנה".
"האהבה הכי גדולה של אסף בחיים זה טיולים, אז הוא היה מטייל המון בארץ. בעיקר בנגב. ב10-15 שנים האחרונות הוא טייל גם הרבה בחו"ל, זו הפעם הרביעית שלו בנפאל. הוא היה תרמילאי מאוד מאוד מנוסה. במהלך הטיולים שלו, הוא היה מסייע גם למטיילים שהיו זקוקים לעזרה רפואית, תמיד הוא טייל עם ציוד רפואי עליו. הרב בבית חב"ד ואשתו מכירים אותו מצוין, הוא דמות מוכרת בנפאל. השגריר שמע עליו ועל מעשיו כי הוא הרופא שהרבה חבר'ה מכירים ומסתייעים בו. הם עזרו לנו לטפל בכל העניינים, הם אלה שגם יצרו איתנו קשר. קיבלנו את הבשורה ממשרד החוץ שיצרו קשר עם חבר קיבוץ בארי כי הם זיהו שם את הגופה. אנחנו המומים וכואבים, זה ממש לא היה בתוכניות שלנו. זה עצוב לנו מאוד. אורי הוסיף שאסף ז"ל ייקבר בקיבוץ חניתה שבו נולד – והיה מקום אהוב עליו במיוחד.
"בטרק שבו הוא נהרג, הוא אמר חד משמעית בשיחות עם אשתו וילדיו: 'אני הולך להגשים את חלומי. אני רוצה לראות את האגם הזה, ואני יוצא לשם'. לא משנה כמה ניסו לשכנע אותו לא לצאת, והוא היה צריך לחזור בשישי לארץ. הוא החליט שהוא יוצא. הייתה שם מפולת סלעים, כנראה נקודתית. ממש מזל רע. היו סביבו עוד מטיילים, כנראה שלא ממש דבוקים אליו. הוא מטייל לבד אבל תמיד יש עוד אנשים מסביב, אני חושב שהוא הנפגע היחידי, בוודאי בצורה חמורה. אני מניח שהם אלו שהודיעו אחורה והפעילו את החילוץ המוסק. היו סביבו מטיילים בוודאות".