על רקע התאונה הקשה שהתרחשה סמוך לנואיבה בסיני ביום חמישי האחרון, שבה נהרגו הישראלים יובל קשת ומתן לוזון ונפצעו חמישה נוספים – ישראלים ששהו בסיני בעת התאונה מספרים ל-N12 על הנהיגה הפרועה בכבישי חצי האי ועל החשש להיפגע בתאונת דרכים בעקבות הנסיעה הלא זהירה של הנהגים המצריים.
סיקור התאונה הקטלנית בסיני
- אחת הפצועות מהתאונה בסיני: "בכינו והתחננו שיחלצו את החברים שלנו מהרכב"
- 2 ישראלים נהרגו בתאונה בסיני; 5 פצועים נוספים הגיעו לישראל לאחר שעות ארוכות
- התאונה בסיני | החניכים בפנימייה מתקשים לעכל
"הנסיעה מהגבול די מפחידה כי יש שם כל מיני סיבובים והנהגים המצריים נוסעים שם מהר", סיפרה דבורה פרידמן בשיחה עם N12. "הנהג שלנו היה יחסית סבבה, אבל היו איתנו ישראלים בחושה שסיפרו לנו שהנהג שלהם נסע בצורה מאוד מסוכנת וחתך בכביש הרבה. בחלק מהמקומות הנהיגה ממש מפחידה. אחרי התאונה חששנו הרבה יותר. לא הצלחתי להירדם לשנייה, הרגשתי שאני חייבת להישאר ערה. בסוף זה משהו שהורס את כל החופשה, עד שמשחררים את הקטע של הפחד מאזהרות המסע, אז מה שמפחדים ממנו זה הנסיעה הפרועה של הנהגים".
"עוברים על ימין ושמאל את קו ההפרדה - פשוט לא אכפת להם"
גם נטע הורה שבילתה בסיני בזמן התאונה הקטלנית, סיפרה ל-N12 על החששות בכבישים: "שמעתי על התאונה רק בדיעבד כזה, כמה דקות אחרי שזה פורסם אמא שלי התקשרה לשאול אם הכול בסדר. אנחנו היינו בחושה, לא יצאנו משם עד שהתפרסם האירוע. שמעתי הרבה על הנהיגה הפרועה בסיני. ניסינו להיות ערניים. היה חשש אחרי התאונה, ללא ספק. לא היה לנו יותר מדי מה לעשות בנוגע לזה, ניסינו להיות יותר ערניים בנוגע לנהיגה מול הנהג שלנו. הם ממש עוברים על ימין ועל שמאל את קו ההפרדה בין הנתיבים, נמצאים בטלפון בנהיגה, נוסעים מהר - פשוט לא אכפת להם".
שיר ויטרבו הוסיפה: "זה מאוד מפחיד איך שנוסעים שם. אלה כבישים לא מסודרים ובלי רמזורים וחוקים. זה מפחיד מאוד לנסוע שם. הם פשוט נוסעים מהם ובאמצע שום מקום... אתה לא באמת מבין איפה אתה נמצא. הם חותכים בצורה מאוד מהירה בכביש. אחרי התאונה שהייתה התחושות היו מאוד מלחיצות".
נעמה בנון, אחת הפצועות בתאונת הדרכים הקטלנית בשבוע שעבר, שחזרה את הרגעים הקשים וסיפרה בין השאר על הנסיעה הטרגית שבה נהרגו יובל קשת ומתן לוזון ז"ל: "הנהג שם לנו שירים בעברית ברכב, נרדמנו ואז שמענו קול חזק של התנגשות". בנוסף תיארה את היחס של השלטונות במצרים: "העבירו אותנו למרפאה בנואיבה, לא הצלחנו להשיג את משרד החוץ, וכשהגיעו האמבולנסים המצריים לפנות אותנו לישראל הם דרשו תשלום. לא היה לנו מזומן וזוג ישראלים שהיה במקום עזר ושילם עבורנו על האמבולנס 1,200 לירות מצריות לכל אחד - כל זה כדי שנוכל להגיע פצועים לישראל".
אלברט, אביה של אחת הפצועות בתאונה, סיפר: "היא דיברה איתי ומדברת איתי כל הזמן. היא סיפרה שהנהג המצרי נסע מהר, לקח את כולם לכיוון הגבול - ואז התנגש חזיתית ברכב שבא ממול". הוא הוסיף כי חל עיכוב בפינויים של הפצועים לארץ מכיוון שהם נאלצו לחתום על טפסים ולעבור הליך בירוקרטי בבית משפט מצרי, לפני עזיבתם.
יובל קשת בת ה-24, מתן לוזון בן ה-25 וחמשת הפצועים הנוספים היו מדריכים בפנימיית בויאר בירושלים. "אסון כבד פקד אותנו, איבדנו את יקירנו האהובים", נכתב בהודעה שכתב צוות הפנימייה להורים והחניכים. "אבל כבד, צער שקשה ברגעים אלו להכילו. אנחנו פה בשבילכם לכל דבר ועניין".
זוהר, שהיה חניך של מתן במשך שנה, סיפר ל-N12: "מתן היה תמיד מחייך, מספר בדיחות כל הזמן, מנסה לעזור, היינו חשובים לו. היו לו ויכוחים עם תלמידים כי הוא לא ויתר לנו ורצה שיהיה לנו טוב. מתגעגעים אליו".
אימה של יובל, סיגלית, אמרה בקול חנוק מדמעות: "החבר'ה האלה שמדריכים בפנימיות הם עושים עבודות קודש. יובל גם עבדה בעמותת אתגרים שזה ספורט לילדים עם צרכים מיוחדים. "כשהייתי אומרת לה 'אבל יובל תבואי, תעני לי', היא הייתה אומרת 'אימא אני לא יכולה יש פה מישהו אחר שצריך אותי יותר, אני עסוקה. קודם כל זה היה הילדים. היא הייתה באמת ילדה מדהימה, ילדה מחוננת, ילדה מוכשרת, ציירת מדהימה. היא עולם מלא".