את הטשולנט יחליף סביצ'ה והקיגל יוחלף בסשימי. על השולחן שמלא כול טוב מונחים מטעמים כשרים והסועדים אינם ילדים רועשים, אלא יידיש פודיז. אוהבי הקולינריה החרדים רוצים לאכול טוב, וליהנות מהשפע והמגוון שיש למטבח הישראלי והעולמי להציע.
מהפכה שצוברת תאוצה
"פעם התפיסה הייתה שאוכל הוא נורא פונקציונלי, יש ארוחת שבת - צריך לבשל" הסבירה תהילה סיטון, מייסדת קהילת פודוס – פודיז שומרי כשרות. "היום מטבח הוא כבר ממש מקור להעצמה, ליצירתיות, לחדשנות, גברים נכנסים למטבח, משהו שלא היה בעבר, זו מהפכה שקורית וצוברת תאוצה ולדעתי אנחנו רק בתחילה שלה".
את הקהילה שלהם הקימו הפודיז החדשים באינטרנט. הם פתחו קבוצות פייסבוק שהובילו שפים ברחבי הארץ לזהות את הפוטנציאל, כמו גם מסעדות כשרות רבות שנפתחו. יוסי אטינגר ואלי הלמן, הקימו את קבוצת הפייסבוק דתילישס שמונה קרוב ל-70 אלף איש, שבה הם עונים בכל יום על שאלות וממליצים על מסעדות.
"אולי קצת קלקלנו את המגזר" אמר אטינגר והוסיף "פתחנו את הקבוצה לפני 5 שנים כמעט ושמנו את זה במרכז. עולים בכל חודש אלפי פוסטים, של אלפי אנשים, שאומרים 'אני רוצה להיום בערב מסעדה'. הקהל החרדי, אין לו הרבה סעיפי בילוי, אתה לא תמצא אותם לא במגרשים של בית"ר, לא בתיאטרון הבימה ולא בהופעות של אייל גולן. לכן סעיפי התרבות והבילוי שלו מתמקדים בעיקר במסעדות כשרות".
"היום אנשים מעריכים את ההיסטוריה שלהם ומתבססים על האוכל של הבית. יש פה הרבה מנות שמתבססות על היהדות בעצם. אנחנו גאים וזה תהליך שכשאתה גאה במשהו, אתה נהנה לעשות אותו ולפתח אותו" מדגיש השף יחי זינו, שהמסעדה שלו פסקדו נבחרה לאחרונה בפיפטי בסט לאחת המסעדות הטובות במזרח התיכון.
מתכונים שחזרו בתשובה
ליאורה זוארץ, רואת חשבון וקונדיטורית חרדית מירושלים, לא נותנת למגבלות הדת לעצור את האהבה שלה לקינוחים. היא מחפשת מתכונים שסובלים ממחסור בכשרות ומחזירה אותם בתשובה. "אני לא אוכלת פררו רושה, כי זה חלב נוכרי אז מצאתי מתכון ומאז אני מכינה אותו". במקום בחמאה החלבית היא תשתמש בשמן קוקוס פרווה, ובמקום השוקולד השווייצרי, יהיה פה שוקולד פרה.
זוארץ קשובה לביקורת, אך לא ממהרת לקבל אותה. "יש כאלה שיגידו 'היא לא באמת חרדית, היא חצי חרדית' - אני לא מסכימה. אני לא פחות מתפללת ואני לא פחות אוכלת כשר לדוגמה בגלל שאני קצת יותר חשופה לעולם הגדול. אני חושבת שהאוכל הוא משמח ויש גם אמרה ש'חובה על האדם ליהנות'".
נדמה שהיידיש פודיז האלה הם רק סמל קטן לתהליך הרבה יותר רחב שעובר המגזר הזה: אינטרנט בשפע, הרבה יותר צפייה בטלוויזיה ובכלל - התקרבות של כשליש מבניו לעולם החופשי והשפע שיש לו להציע. כנראה שגם הרבנים מבינים שאורות הסמארטפון מנצנצים הרבה יותר מכוסות הקידוש בבית הכנסת.