הרוג אחד ביום: השבוע הקשה בכבישי ישראל גבה את חייהם של 19 בני אדם בתאונות שונות של אוטובוסים ומשאיות, רכבים פרטיים וקורקינטים בכל רחבי הארץ. הנתונים עגומים והמציאות מראה כי מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון בשינוי מספר ההרוגים מתאונות דרכים בשנים 2021-2011, כך לפי דוח חדש שפרסמה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים.

סיקור הקטל בדרכים ב-N12:

הקטל בכבישים (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
הקטל בכבישים | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

רשימת ההרוגים השבוע בלתי נתפסת: הולך רגל בן 80 בחיפה, רוכב אופניים בן 30 מראשון לציון, גבר בן 70 מירושלים, נהג שעוכב ונפגע ממשאית, שני רוכבי אופנוע בכביש 65, שלושה אנשים בכביש 5, נהג משאית בחולון, אישה בת 60 וילדה בת 5 בתאונה קטלנית בכביש 57, אישה בת 40 בהיריון מתקדם ושתי בנותיה בנות 7 ו-3, שני נהגי אגד שעצרו לסייע לנהג אחר בכביש 4 ונהרגו, הרוג בתאונה חזיתית בכביש 60, ילדה בת 14 שנדרסה למוות בפתח תקווה ותושב חורב שנהרג בהתהפכות רכב.

"מדובר בציון נכשל למדיניות של ממשלות ישראל בעשור האחרון בצמצום תאונות הדרכים. הקיצוץ בכסף שמועבר למאבק בתאונות הדרכים לא רק שדרדר את ישראל להיות אחת המדינות הכי לא בטוחות בדרכים - הוא גם עולה בחיי אדם וגורם צער וסבל למשפחות רבות", תקף עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק.

226 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים ועל פי כל ההערכות - גם השנה ייחצה רף 300 ההרוגים בכבישים. בינתיים, התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים, שאמורה לשפר את האכיפה, את הטיפול בדרכים בין-עירוניות, מעקב אחרי נהגים צעירים, בטיחות רכבים כבדים ואוטובוסים - תלויה בתקציב 2023, כלומר, עד שתקום ממשלה חדשה.

"אם מדינות כמו יוון, קפריסין ומלטה מצליחות להציל חיי אדם, מדוע בישראל נכשלים שנה אחר שנה?", המשיך עו"ד יעקב. "זו התוצאה הישירה של הזנחה רבת שנים. הפתרון נעוץ באימוץ תכנית לאומית ארוכת טווח, עם תקציבים שלא ניתן לקצץ אותם ועם מחויבות של כלל הגורמים האחראים על החיים שלנו בכביש. מדינות אירופה מוכיחות כי תאונות דרכים הן לא גורל משמים אלא מאבק שניתן לנצח בו והגיע הזמן שמדינת ישראל תלך בעקבותיהן, תמנע מעוד משפחות שכולות מלהצטרף למשפחת השכול וגם תחסוך כסף רב לקופת המדינה".

כישלון בצמצום ההרוגים בתאונות דרכים 

לפי המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, בעשור האחרון ישראל הפחיתה את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-4.7% בלבד - הנתון הנמוך והגרוע ביותר מבין כל מדינות אירופה, שרשמו ירידה ממוצעת של 31.3%. נורווגיה (52.4%), ליטא (50.5%) ומלטה (47.1%) הן שלושת המדינות שהצליחו לצמצם את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר מבין כל מדינות אירופה.

במקביל, רומניה (11.8%), הונגריה (14.7%), סלובניה (19.1%) (קרואטיה (30.1%), קפריסין (37.5%) ויוון (46.7%) רשמו מספרים פחות גבוהים - אך טובים יותר מישראל במספר ההרוגים מתאונות דרכים.

במקום ה-26 מתוך 32 מדינות

כאשר בוחנים את השינוי במספר ההרוגים בין השנים 2021-2019, ישראל ניצבת במקום ה-26 מתוך 32 מדינות אירופה. רק 7 מדינות רשמו באותן שנים עלייה בהרוגים, וישראל אחת מהן. בישראל נרשמה עליה של 2.5% בהרוגים מתאונות דרכים באותן שנים, בעוד שבמדינות האיחוד הצליחו לצמצם את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בשיעור ממוצע של 12.9%.

מלטה (43.8%), דנמרק (32.2%) ונורווגיה (25.9%) הן המדינות שהצליחו בין השנים 2021-2019 להפחית את מספר ההרוגים בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות אירופה.

בקטגוריית הפצועים קשה - ישראל במקום הלפני אחרון

בין השנים 2020-2013 עלה מספרם של הפצועים קשה מתאונות דרכים בישראל ב-18.3% - כאשר רק מלטה הציגה נתונים גרועים יותר מישראל. יוון, רומניה וקפריסין הן המדינות המובילות בקטגוריה זו - ומדינות אירופה הצליחו להוביל לירידה ממוצעת של כ-18% במספר הפצועים קשה בעשור האחרון.

מה עושים?

במועצה האירופית לבטיחות בדרכים ממליצים לממשלות להטמיע מערכת בטיחות כוללת, תוך התייחסות לכל המרכיבים של מערכות התחבורה בדרכים. לצד זאת, על מדינות שלהן אין תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים יש לאמץ ולהטמיע תוכניות לבטיחות דרכים - הכוללות יעדים לאומיים לצמצום מספר הפצועים קשה וההרוגים, תוך כדי קביעת יעדים כמותיים. בנוסף, על הממשלות להקצות תקציבים ממשלתיים ולייצר מודלים של מימון לרמה האזורית והמקומית.