ההפקרות בדרום: זה כבר הפך לשגרה שבשעת לילה מאוחרת כמה מתושבי היישוב כמהין שבדרום הנגב מתקבצים באחד הבתים לתדריך לפני יציאה למארב, שבו יתפרסו בצמדים מחוץ ליישוב כדי להגן על הבית. ותושבי כמהין לא לבד. על רקע הפשיעה המשתוללת בדרום ביישובים רבים בדרום הארץ, החלו לאחרונה לקיים פעולות הגנה על מנת למגר את התופעה.
כשהמשטרה לא מסוגלת לעשות זאת לבד, קבוצות של תושבים קיבלו את האחריות לידיים שלהם. העברנו לילה עם חברים בקבוצות השמירה שסיפרו על הרגעים הקשים, תחושת הבגידה מצד המדינה – והחשש היום-יומי שמוביל אותם לצאת למשימה עם נשקים ואמצעי ראיית לילה.
עדי, חקלאי תושב כמהין שהפך לאחרונה גם לשומר, פתח את התדריך לפני היציאה למארב: "יוצאים היום שוב לסיור בשטח שני צוותים על הדיונה מעל כרמל, ועוד צוות אחד בדיונה השנייה. אם מישהו מגיע נותנים לו לעבור בשקט, עוקבים אחריו, ואם הוא מגיע לחממות שלנו אנחנו יודעים מה לעשות".
כששאלנו את לירן אלמוסנינו, חקלאי נוסף מהיישוב, אם הוא וחבריו לא חוששים לצאת לבד בלילה, הוא ענה: "אפס חשש. אנחנו מגינים על הבית שלנו, באמת. אין דרך אחרת להסתכל על זה. ההבנה שאתה בעצם פה לבד גורמת לך להסתובב בחוץ, אם זה לא אתה אז המקום הזה נשאר לבד". עדי הוסיף: "אין לחוק שיניים פה. ממש, זאת התחושה. המטרה שלנו זה באמת להגן על הבית".
אחרי התארגנות קלה ועלייה על הכלים, יצאנו לשטח עם התושבים ברכב - באורות כבויים: "אנחנו נוסעים באורות כבויים ומכירים כבר את הדרך כי למעשה יכול להיות שעכשיו יש פה צוות של כמה גנבים שהם גם מסתובבים פה בחושך, ואם אני אסע עם אורות הם יגלו אותי וזה יהיה בעייתי", הסביר עדי, אחד מהתושבים.
השיירה נוסעת כמה דקות בחושך מוחלט, עד ההגעה ליעד שבו הם יתחלקו לזוגות ויצאו למארב של כמה שעות. עדי סיפר על אי מתן הסיוע של המשטרה, שנמצאת במרחק של שעה וחצי מהיישוב: "היא מגיעה רק לאירוע שקורה והיא לא מונעת - אז אנחנו תופסים את המקום שלהם. הזוי שבמדינת ישראל זה המצב. אבל אם אני רוצה לשמור על הבית שלי, ולא מחר בבוקר לגלות שנעלם לי מכל הדשן או הטשטוש, אז אני צריך להיות פה. אין לי ברירה. זאת המציאות שלנו".
עברנו ליישוב כרמית, סמוך לבאר שבע, וגם שם התושבים החלו בסיורים כדי לשמור על ביתם. "יצא כבר יותר מדי פעמים שאנחנו התושבים ביצענו כאן מרדפים", סיפר יוסי נחמן מהיישוב כרמית. "אנחנו עושים הכול כדי לחתור למגע ולתפוס את אותו בנאדם שמגיע. למשטרה אין כוח, המשטרה לא יכולה לטפל בזה. איך אפשר על שטח של עשרות קמ"ר לתפוס פורץ שמגיע לפה? אנחנו אלה שניתן את המענה גם במקרה של פריצה וגם במקרה של פעילות חבלנית. זו התחושה פה. אנחנו חד-משמעית יודעים שאין מי ששומר עלינו. אנחנו פה לבד".
"המדינה ויתרה עלינו, אין תחושת ביטחון"
ארז ואוהד תושבי היישוב כרמית, שיתפו בתחושות הקשות במהלך הסיור: "אנחנו תושבים שרוצים לשמור שיהיה לנו שקט ונעים ולא מסוכן לחיות פה. היום יש לנו תחושה, שאם אנחנו לא נשמור על עצמנו, אף אחד לא ישמור עלינו. יש לנו תחושת שליחות שאנחנו שומרים על המדינה שלנו. זו תחושת אכזבה ממדינת ישראל, ולא מהמשטרה". יוסי נחמן הוסיף: "יש תחושה של אין ביטחון, במיוחד בנגב. הם ויתרו, הם ויתרו עלינו. המדינה ויתרה על הנגב".
בעודנו משוחחים, הבחנו באדם שהולך כמה מטרים מאיתנו - והשתתקנו. הוא הבחין בכך שראינו אותו - ופתח בריצה לעבר היער. החבורה החלה לדלוק אחריו על מנת לתפוס אותו, ולאחר כמה דקות נשמע צרור ירי מהוואדי הסמוך, עשרות מטרים בודדים מאיתנו. כוחות נוספים הוזעקו לאירוע, אך גם הפעם – החשוד הצליח להתחמק ולברוח בלי שנתפס.
גם בעיר אופקים, ביוזמה והובלה נשית, קמה יחידת שמירה של לפחות 160 תושבות ותושבים שמבצעים שמירות מדי ערב. אחת התושבות שבחרה להישאר בעילום שם סיפרה ל-N12: "אנחנו בסיורים שלנו לא כל כך בולטים, לא כל כך נראים. משתדלים לעשות הכל מתחת לרדאר, בשביל לתת לנו בוסט של הגנה ולעזור לנו לתפוס את החוליות שפורצות אלינו לבתים".
כרמית, כמהין ואופקים ממש לא לבד. יישובים רבים באזור הדרום החלו לאחרונה לבצע פעולות הגנה על מנת לשמור על הבית שלהם. התושבים המקומיים שאיבדו אמון במדינה, החליטו לקחת את החוק לידיים.