"אני ביום שבת בן חמישים", פותח אייל ברקוביץ' את הריאיון שדחה זמן רב עד שבסוף קבע לו תאריך בספונטניות. "רציתי שזה יהיה בדיוק ביום הולדת חמישים, שתהיה לי מזכרת יפה".
זה לא המקרה היחיד שבו קורה מה ש"הקוסם" רוצה. אחרי שהרוויח מיליונים בקריירה מוצלחת ככדורגלן בין-לאומי, הוא לא מתבייש לומר: "אני סידרתי לעצמי חיים שאני עושה מה שטוב לי ולילדים שלי, למשפחה שלי, לבת זוג שלי. להורים שלי. לאחים שלי. הייתה לי קריירה מאוד מאוד סיזיפית בתור כדורגלן. עבדתי מאוד קשה. לחץ נפשי מטורף. אני רוצה שקט".
"אני כל היום אני רק נהנה, מבלה", הוא ממשיך. "אני הולך לישון מאוד מאוחר, כי אני אוהב לבלות בערבים. אני קם מאוד מאוחר. אני שותה את הקפה שלי עם החברים שלי. אוכל ארוחת צוהריים עם הילדים שלי, נפגש הרבה עם הילדים. בערב מבלה עם שרון. וזה החיים".
אבל משהו, בכל זאת, גורם לו להזיל דמעה מול המצלמה – כשהוא מדבר על הסיוע למשפחה. "זו אחריות כבדה מאוד, לדאוג לכולם זו אחריות כבדה", הוא אומר. "אבא, אימא, אחים, אחיות, ילדים. הרי, למה אני כל הזמן מדבר פה על יוקר המחיה? כי אני חי את זה כל יום. כי אני יודע איך ההורים שלי חיים, איך האחים שלי חיים. אני חי את העולם, אני חי את כולם. אני לא בבועה של עצמי".
מה עוד לא יודעים עליך?
"כשאת רואה את אייל ברקוביץ' בטלוויזיה את אומרת 'בוא'נה, זה חולה נפש. הוא לא רואה ממטר'. בחיים אני לא אעשה פרובוקציה אם לא התגרו בי, אם לא עשו לי איזה משהו".
אבל מפריע לך שזו התדמית שלך?
"לא, ממש לא".
זה אולי גם משרת אותך?
"כן".
איך?
"ברור, זה מביא לי רייטינג... אני, מעניין אותי הבאזז. אני עושה פה באזז בשביל לשנות דברים. וזו המטרה. לא מעניין אותי אם זה 10 אחוז רייטינג או 11".
"אני לא מתנצל", הוא אומר על התקרית שהובילה להשעיית "אופירה וברקוביץ'" אחרי שיצא נגד חברי הכנסת הערבים. "קראתי לשלושה-ארבעה ('מחבלים') ואני עומד בזה. כן! ואני לא אתנצל על זה! ואני אגיד לאלה מהליכוד, לשלושה-ארבעה חברי ליכוד, שהם ארגון פשע, כן! כי איך שהם התנהגו, זה כמו ארגון פשע. וגם היום אני אגיד לך שאני לא מתנצל על זה".
"ואם יגידו שאני גזען בגלל שאני אומר לשלושה-ארבעה", ממשיך ברקביץ', "אז שיגידו. אבל לא יעזור להם כלום, אני מכבד את כל ערביי ישראל".
יגידו שאתה גזען כי אתה אמרת שהבת שלך לא תצא עם ערבי
"זה גזענות? ממש לא".
להגיד שלא יהיה קפטן ערבי לנבחרת זו לא גזענות?
"זו לא גזענות. בשבילי גזענות זה להגיד שלא יהיה שחקן ערבי בנבחרת, זה גזענות! ואני לא אגיד את זה בחיים. בשבילי להגיד לערבי 'ערבי מסריח', זה גזענות. אנחנו לא מדינה אחרת, אנחנו בישראל. יש פה קונפליקט, יש פה שנאה. אני ממש לא הומופוב ואני לא גזען ואין לי בעיה עם כל ערבי והכול, אבל זכותי שהבת שלי לא תתחתן עם ערבי. מגיל קטן אני משריש את זה".
"אני התהפכתי על ביבי בגלל כתבי האישום ובגלל פרשת הצוללות", הוא אומר במענה על הביקורת ליחס שהעניק לבני גנץ בתוכנית "אופירה וברקוביץ'" ועל החצים שהפנה לעבר נתניהו וסביבתו. "הייתי אצלו בבית. אני אוהב אותו. אני הערצתי אותו כמו כולם". כשהוא מתבקש לספר כיצד הגיע אליו, הוא מספר על "מעשה קונדס" כהגדרתו.
"ישבנו עם חברים בבית והם אמרו לי 'אתה, ראש הממשלה לא סופר אותך ממטר. עם כל התוכנית שלך וזה'. אז אמרתי להם 'די עם השטויות שלכם'. (הם ענו) 'אם אתה נפגש איתו, מה שאתה רוצה'. אז הרמתי לו טלפון בצחוק, ללשכה: 'אני רוצה להיפגש עם ביבי'. קבעו לי פגישה, באתי אחרי יום".