המשרדים המפוארים, התנאים המעולים, וכמובן השכר הגבוה ביותר במשק גורמים לרבים לרצות לקחת חלק מההצלחה בהיי-טק. אך מועמדים רבים לא מודעים לתהליך הגיוס ועושים טעויות יקרות שעשויות לעלות להם במשרה הנחשקת. "חשוב לעשות שיעורי בית ולהדגיש דברים שייחדו אותך ממישהו אחר", מספרת נעמי יניב, ראש צוות גיוס במיקרוסופט ישראל.
בצל קיצוצים ופיטורים בענף, אחת החברות ששומרת על יציבות היא מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח שמעסיקה כיום כ-2,600 עובדים וממשיכה לגייס. החברה זכתה לאחרונה בפעם השלישית ברציפות בתואר החברה שהכי טוב לעבוד בה בישראל ולפי ההערכות שכר לתפקיד ראשוני בחברה הוא כ-20 אלף שקלים, והביקוש בהתאם.
תהליך הכניסה לעבודה בחברת מיקרוסופט הוא לא קצר ויש בו שלושה ראיונות, שניים טכניים וריאיון אחד עם מנהל בכיר. "אני מאוד מאוד מכבדת מרואיין שמראה כנות – אחד שלא בא עכשיו לנפנף בידיים ולהרשים אותי בדברים שאין מאחוריהם שום דבר. זה הרבה יותר טוב מאשר מישהו שמנסה להגיד דברים לא נכונים בשביל לעבור את הריאיון", מספרת הדר פלדמן, מראיינת למשרת פיתוח במיקרוסופט.
נעמי יניב, ראש צוות גיוס במיקרוסופט ישראל, שמה את הדגש גם על דברים אחרים: "חשוב לעשות שיעורי בית. לקרוא על הארגון, על הקבוצה, על התפקיד, על הטכנולוגיות. תבוא עם ידע, תהיה מוכן. כשאתה בונה את קורות החיים שלך, תדאג לספר לנו את הסיפור האישי שלך. שים שם את הדברים שייחדו אותך ממישהו אחר".
ליטל פרוש דוד, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-Perimeter 81, מעריכה מועמדים שיודעים לנסח את עצמם בדייקנות: "יש למועמדים נטייה להאריך בפרטים, וזה לאו דווקא עושה חסד עם המועמד. לכן אני ממליצה לשים לב שעונים בצורה מאוד מדויקת". עדי קנת דולב, מגייסת תפקידי מחקר ופיתוח ב"ארמיס", מספקת עצה שימושית במיוחד משלה: "לא כדאי לשאול בשאלה הראשונה על השכר".
תנאי הסף הגבוהים ממילא לחברות הנחשקות מוחמרים כעת כשיש האטה בגיוסים בחלק מהמקומות, ולכן על המועמדים לבוא מוכנים הרבה יותר כדי להתמודד על פחות משרות פנויות מבעבר. טעות בתהליך הקבלה עלולה להיות קריטית, וכדאי לשמוע בעצתם של אלו שמקבלים את ההחלטות.
