מתן נחמני שירת במלחמת לבנון השנייה כחובש פלוגתי בגדוד צנחנים. 7 מחבריו הקרובים נהרגו במלחמה אך רק ביום הזיכרון לפני 3 שנים, משהו בו נשבר. "יצאתי לאזרחות ואמרתי לעצמי – מה שהיה בצבא נשאר בצבא, אם יש כל מיני ספיחים אני אתמודד איתם", סיפר מתן. "הסימנים היו, רק שאני התעלמתי מהם".
הוא התחתן עם רותי וביחד הקימו משפחה גדולה עם חמישה ילדים. הייתה לו עבודה מסודרת והוא התנדב במד"א, אך כשחזר בבוקר מאחת המשמרות, פתאום מצא עצמו נותן אגרוף לקיר ועושה בו חור גדול.
מתן חשש שהילדים לא מוגנים איתו, ולכן עזב את הבית ואשפז את עצמו. בשנתיים האחרונות הוא מתגורר אצל הוריו, הילדים באים לבקר אותו שם, הוא מתמקד בהליך שיקום וגם נמצא בתהליך של קבלת כלב שירות מיוחד.
מאז חודש אוקטובר הוא מוכר לצמיתות כפוסט-טראומטי ממשרד הביטחון. הוא לא עובד כבר שנתיים, וחבריו שפתחו קרן שדרכה הם מגייסים כסף לתמוך בו, החליטו ביום הזיכרון האחרון שהגיע הזמן להחזיר אותו הביתה. אורי סמיט, מפקדו של מתן, סיפר: "כלל ידוע הוא שפלוגת צנחנים עוברת דרך קיר או תזיז הר, ובמקרה הזה החליטה שהיא בונה בית. מה שמתן צריך כדי לחזור לשגרת חיים זה בית מותאם ומונגש. החל ממרחב פתוח, כניסה נפרדת ויכולת להתבודד מרעשים".
בשבועיים האחרונים הם הצליחו לגייס עבור מתן יותר ממיליון שקלים – מסרבים להשאיר את הפצוע שלהם מאחור. וגם הוא נאבק בין הרצון שלא לקום בבוקר לבין הרצון הגדול יותר, להיות שוב אבא נוכח לילדים שלו.
כתבתי שיר, כאילו מכתב לבן שלי, הוסיף מתן: "אהוב ליבי, גיבור על אמיתי, הגיע הזמן להסברים על כל מה שקורה איתי ואיך אנחנו מתגברים. הראש שלי עלה על שרטון, נקטעה לי החשיבה בהיגיון, זה גורם לי להרים את הטון ומפריע לי בלילה לישון. אל תיפגע או תבין לא נכון, רק תלחש - אבא, אתה לא בלבנון".