2 רעידות אדמה פקדו השבוע את צפון המדינה, בהפרש של כמה שעות בלבד. לפי רשימה שגיבש משרד הבינוי והשיכון בשבוע שעבר, יש סיבה לדאגה. על פי הדוח, שפורסם במהדורה המרכזית, בתרחיש בו תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל - יש כ-80 אלף מבנים שמוגדרים בסיכון גבוה ונבנו לפני 1985. במצב של רעידת אדמה קשה, 35% מהם יינזקו באופן קשה. בדוח עולה שישנן 10 ערים שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר. בדקנו: כיצד הן נערכות לשמור על התושבים, כיצד הגיבו על כך שהם חלק מהערים הכי מסוכנות – ואיך הן היו פועלות?

סיקור N12 - רעידות אדמה:

על פי הדוח, הערים בסיכון הגבוה ביותר בעת רעידת אדמה הן: קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת. בטבריה ממש לא מופתעים מכך. "זה לא חדש לנו שטבריה היא העיר הנמצאת ברמת הסיכון הגבוהה ביותר מבחינת רעידות האדמה", אמר בועז יוסף, הממונה על יו"ר הוועדה טבריה. "עשרות רבות של בניינים בנויים ממש על קו השבר והסכנה לקריסתם ברעידה חזקה יותר היא ממשית".

הוא הוסיף כי "אם חלילה תהיה בטבריה רעידת אדמה חזקה יותר, יהיו כאן מאות ואלפי הרוגים. בטבריה יש המון בניינים ישנים שנבנו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 לפני תקן רעידות האדמה - זה מעיד עשרות מונים על מה שצפוי לקרות פה ברעידת אדמה חזקה יותר".

"הצענו לממשלה פתרון והוא לבצע 'פינוי-בינוי', אבל לצערנו הרב, בגלל שמחיר הקרקע בטבריה נמוך, אין כדאיות כלכלית ליזמים לבצע זאת ולכן המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן את זה", הסביר הגורם. "אנו מגדילים ומציעים מתן קרקע משלימה או שוות ערך כספי ליזם, כדי שיבצע 'פינוי-בינוי' למבנים ישנים או למבנים הממוקמים על קו השבר שהוא האזור המסוכן ביותר. אנחנו מתריעים בשער בכל פעם מחדש ומדליקים פרוז'קטורים בוהקים לכל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל, אבל לצערי עד כה לא נעשה דבר וחצי דבר".

גם בצפת לא הופתעו לגלות שהם נמצאים בסיכון רב. "עיריית צפת כמו כל רשות אחרת אינה יכולה להתמודד עם אירוע נפגעים המוני בסדר גודל של רעידת אדמה", נמסר מהעירייה. "רעשי אדמה ברחבי העולם הוכיחו כי הראשונים לתת מענה הם התושבים בעצמם ולגופי חירום לוקח 72-96 שעות עד הגעה לכלל אתרי ההרס. על כן, הוקמו בצפת צוותי חירום שכונתיים (צח״ש) שיספקו מענה נקודתי. ביממה החולפת הוצאנו לציבור חוברת הסברה כיצד לפעול באירוע רעידת אדמה ומה כללי הפעולה שעל הציבור לבצע לאחר רעש אדמה משמעותי".

הסכנות שברעידת אדמה (צילום: n12)
הסכנות שברעידת אדמה | צילום: n12

"לצד הערכות עיריית צפת, חובה לומר כי האחריות כמו היכולת להיערך לאירוע גדול ממדים הכולל פגיעה רוחבית קשה בתושבים ובתשתיות נמצאת אך ורק בידי מדינת ישראל", גלגלו בעירייה את האחריות למדינה. "טרם האירוע, מזה כשנה זועק ראש העיר שוקי אוחנה על מחדל אדיר בהיערכות המדינה לרעידת אדמה. מבחינת צפת זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי".

גם בבית שאן הפנו אצבע מאשימה לממשלה. "אנו קוראים לממשלת ישראל לתקצב באופן מידי תכניות שכבר אושרו לחיזוק מבנים באזורים וערים שהוגדרו כמסוכנות בעת רעידת אדמה", מסרו. "הכתובת על הקיר והיא בצבע אדום בוהק: על הקבינט להתכנס באופן מידי כפי שהיה נעשה בעת איום טילים מעזה וכפי שקורה בתקופת הקורונה משום שהתוצאות במקרה של רעידת אדמה יהיה קשות פי כמה: אלפי הרוגים, וזה רק בבית שאן".

"המדינה חייבת להירתם בתקציבים לחיזוק מבנים עתיקים לפני שיתרחש אסון", נמסר גם מטעמו של ראש המועצה המקומית ראש פינה מוטי חטיאל. "הנתונים מצביעים על סכנה חמורה ואני מבקש ללמוד את הנתונים לעומק ולפעול מיידית. המדינה חייבת להירתם ולעזור ליישובים ותיקים בתקציבים לחיזוק מבנים לפני שיהיה אסון".

עוד נמסר כי "בראש פינה עוסקים במוכנות לתרחיש של רעידת אדמה חזקה. בשנה האחרונה חיזקנו צוות סע"ר מקומי שייתן מענה ראשוני לחילוץ לכודים וסיוע בעת רעידת אדמה. רכשנו ציוד חילוץ וציוד אישי מקצועי למתנדבים, והצוות מבצע תרגולות עם מומחי פיקוד העורף. כמו כן סימנו מקום ציבורי להתכנסות התושבים אחרי רעידת אדמה, ואנחנו מקדמים עם התושבים מהלך הסברה והדרכה על התנהגות נכונה בעת רעידת אדמה. ראש פינה היא המושבה החקלאית העברית הראשונה בגליל עם מבנים עתיקים שנבנו לפני כ-140 שנים ובתי מגורים".

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, הפנה את האחריות לממשלה ודרש להפוך את הדיבורים למעשים. "עצם העובדה שמתקיים דיון ציבורי רק לאחר שמתרחשת רעידת אדמה ולא לפני זו למעשה הבעיה המרכזית", הסביר. "הרי אם לא הייתה מתרחשת רעידת אדמה השבוע אף אחד לא היה מעלה את הנושא לסדר היום. רעידת אדמה היא האסון הגדול ביותר המאיים עלינו. הבעיה המרכזית היא שיש המון דיבורים ואפס מעשים. הסכנה מתדפקת על דלתנו ואנחנו לא רואים אף אחד שמנסה למנוע את האסון הבא. אני כראש רשות יכול רק להתריע, לפנות לכל הגורמים, לכתוב מכתבים ולהציף את כל חברי הממשלה בנתונים ובסכנה הצפויה. בקריית שמונה נבנו בניינים בשנות השישים והשבעים וכולם עלולים להיהרס במידה ותהיה רעידת אדמה חזקה. עיר שלמה תקרוס אם לא נחזק את המבנים אתמול".

מטעמו של ראש מועצת חצור הגלילית שמעון סויסה נמסר: "חצור הגלילית בדומה לערי הגליל נמצאת על השבר הסורי אפריקאי דבר המגביר את הסכנה. בשנים האחרונות אנו פועלים באינטנסיביות מול גורמי הממשלה במטרה לקדם פרויקטים של חיזוק מבנים,  במסגרת זו השלמנו לאחרונה חיזוק של 9 בניינים בחצור הגלילית ובימים אלו 2 בניינים נוספים נמצאים בתהליך זה. אני מקווה שכעת מדינת ישראל תאיץ את הפעילות, תקצה תקציבים ותדאג לקדם פרויקטים מסוג זה שימנעו אסון בבנייני מגורים, מוסדות חינוך ומבנה ציבור".

גם באילת לא מופתעים מהסכנה בשל מיקומה הגיאוגרפי של העיר. "עיריית אילת מקדמת חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה כחלק מהתחדשות עירונית לצד תרגולים מידי שנה של כל גופי החירום וההצלה", נמסר. "במסגרת זו, חוזקו מספר בתי ספר וגם בניינים בשכונה ותיקה בעיר. זאת ועוד פועלת הרשות לתחזק כל העת את המקלטים הציבוריים".

״נושא רעידות אדמה נמצא על סדר היום של העירייה תמיד", נמסר מעיריית עפולה. "בשנים האחרונות בוצע סקר מסוכנות מפני רעידות אדמה בכל מוסדות החינוך בעיר. חמישה בתי ספר ישנים ומסוכנים כבר נהרסו ובמקומם נבנו ונבנים גם בימים אלה חדשים ובטוחים בשיתוף משרד החינוך, באחרים בוצעו חיזוקים ובכולם הותקנו מערכות התראה מפני רעידות אדמה".

"הבעיה נמצאת בבניינים הפרטיים", הסבירו בעירייה. "בעפולה ישנם עשרות בניינים שנבנו לפני שנות השמונים ורובם עומדים על עמודים שנסדקו במשך השנים והברזל שלהם נחשף והחליד. מדובר בבעיה של כל הרשויות הנמצאות בסכנה ורובן רשויות בפריפריה הגיאוגרפית אשר אינן מסוגלות להתמודד לבד עם חיזוק המבנים המועדים לסכנה בעת רעידת אדמה. לכן, המדינה צריכה להכין בשלב הראשון תכנית מקיפה למפות את המבנים המסוכנים ולטפל באופן בהול באותם בניינים שעומדים בפניי קריסה חלילה".

גם במועצה המקומית קצרין המצב דומה. "קצרין נמצאת ברמת הגולן, על השבר הסורי אפריקאי", נמסר מטעם המועצה. "כבר עם הקמתה נבנו הבניינים והבתים בבנייה ביטחונית ובנייה פרטית. בשנים האחרונות נבדקו המבנים אשר רובם נבנו אחרי 1980 על פי התקן לעמידה ברעידות אדמה. מספר מצומצם של בניינים אינם עומדים בתקן ולגביהם המועצה המקומית גייסה תקציב לחיזוקם".