ראובן מגן, בן 27, היה לוחם במבצע צוק איתן ואף נפצע קשה במהלכו. כמעט שמונה שנים לאחר המבצע, מגן הלך לעולמו שלשום (שישי) בביתו שבאלקנה, שם הוא נמצא ללא רוח חיים. בשיחה עם N12 סיפר מתן, אחיו של ראובן, על התחביבים של ראובן, על מבצע צוק איתן, על החלומות שלו לעתיד ועל מה שהכריע אותו. "חשוב להגיד שהוא התמודד עם דברים שאין לנו שום יכולת להבין ושבאמת השפיעו לו המון על הנפש ועל ההתנהלות שלו. אבל הוא היה ילד אופטימי, רק השבוע דיבר על לסיים את התואר".
"ראובן היה בחור קסם, הוא נגע בכל כך הרבה מעגלים ובכל כך הרבה אנשים שאנחנו מגלים שהוא עזר להם ותמך והיה בקשר איתם. היה מצטיין דיקן בלימודים, אדם עם אינטליגנציה ענקית וכל הזמן היה אפשר להיכנס איתו לשיחות עומק ונפש. כל הזמן חוקר ושואל, הוא גם היה מצחיק בצורה בלתי רגילה", אמר אחיו.
עוד סיפר מתן גם על הרגעים הקשים שחווה ראובן במהלך מערכת צוק איתן: "הוא היה מגן בשריון אבל נכנס עם כוח רגלי לשג'אעיה. אחרי שיצאו משם ושהו קרוב לשטחי הכינוס, נחת לידם טיל ונפלו שם חמישה חיילים. ראובן נפצע קשה ברגלו. הוא עבר שיקום ארוך מאוד בתל השומר, ועד שהוא חזר ללכת כמו שצריך, חלף הרבה זמן, משהו כמו שנה וחצי. זאת בנוסף להתמודדות נוספת".
במשפחתו מציינים כי הפוסט-טראומה הכריעה אותו: "אין שום ממצא שמעיד שהוא עשה משהו לעצמו. הגוף שלו פשוט קרס מהעומס הפיזי והנפשי שהיו לו, זו נקודה שחשוב לציין. חשוב להגיד שהוא התמודד עם דברים שאין לנו שום יכולת להבין אותם ושבאמת השפיעו לו המון על הנפש". עוד ציינו במשפחתו כי רק השבוע דיבר מגן על רצונו לסיים את התואר.
נוסף על הנכות בעקבות הפציעה ברגלו, הוכר מגן גם כנפגע פוסט-טראומה: "היו זמנים שצה"ל יותר ליווה אותו; הוא כן היה צריך להילחם על ההכרה בו. הוא ממש נלחם על ההכרה באחוזי הנכות ובטח על ההוספה של הפוסט-טראומה. היו אנשים שעזרו יותר, אנחנו לא במקומות מאשימים כרגע ואני גם לא בטוח שזה מה שהיה עוזר. תמיד בסופו של דבר, בין צה"ל ובין החברה כולנו היינו יכולים להוסיף יותר".
ההלוויה של ראובן מגן ז"ל התקיימה ביום שישי בבית העלמין באלקנה. המשפחה יושבת שבעה ברחוב שיר השירים 17 באלקנה. יהי זכרו ברוך.