כשדנאי פרידמן ז"ל השתחרר מהצבא היו לו תוכניות גדולות. הוא עבר לגור בחיפה כי רצה להיות עצמאי, תכנן ללמוד לפסיכומטרי ומיד לאחר מכן להתחיל לימודי רפואה. כשהוא הודיע לאימו שהתוכניות מתעכבות כי הוא רוצה לעבוד ברכבת ישראל, היא ביקשה שלא ילך אבל לא הצליחה לשנות את דעתו. לאחר שדנאי ז"ל נטל את חייו באמצעות הנשק שקיבל בעבודתו החדשה, התגלה שהוא שילם מראש לחברה כדי לשרוף את גופתו – אך החברה לא עשתה דבר כדי לעצור בעדו.
לפני שהתאבד, דנאי שילם 15 וחצי אלף שקל לחברת "עלי שלכת" כדי שלאחר מותו ישרפו את גופתו ויפזרו את עפרו בים. מתחת לגופתו נמצא מסמך שבו נכתב כי מי שימצא אותו, יתקשר רק לחברה לה שילם, ולא להוריו או למשטרה. אימו, לילך פרידמן, בטוחה שניתן היה להציל אותו: "אם רק הייתי יודעת שהוא מתכנן משהו כזה, אם מישהו היה אומר משהו, מצלצל, פונה למשטרה או לאיזה ארגון, בטח שהיה אפשר להציל אותו".
בשיחה שניהלה דודתו של דנאי עם המנכ"לית של "עלי שלכת", מסבירה האחרונה כי לא ידעה על כוונותיו: "הוא הערים על כולכם, אז בעיה להערים עלינו בפגישה אחת? אתם חייתם איתו, את אומרת שהוא דיבר איתך ועם אימא שלו, אתם רוצים שאנחנו בפגישה אחת של אנשים זרים נעלה על הנקודה הזו?".
תחקירן "המהדורה המרכזית" התקשר לחברת "עלי שלכת", והתחזה לאדם שנמצא בנסיבות דומות לאלו של ינאי. הוא נתקל בתגובה מסוייגת וזהירה מטעם נציג החברה. "ברגע שאנחנו יודעים קונקרטית על בן אדם שהולך לסיים את חייו, אנחנו מחויבים על פי חוק לדווח על זה. ההורים שלך יודעים שאתה פה? אנחנו לא רוצים להיות הגורם שמעודד אותך לעשות דבר כזה. אנחנו מאוד היינו רוצים שתבחר בחיים", אמר הנציג, ואף הזמין משטרה לביתו של התחקירן כדי לוודא שאינו פוגע בעצמו.
למרות זאת, נראה שהיה אפשר לעשות יותר במקרה של דנאי ולכל הפחות, הייתה צריכה להידלק נורה אדומה שעשויה הייתה להוביל להצלתו. בכל מקרה נראה שמדובר בתחום פרוץ, לא מספיק מוסדר ומנוהל, שדורש רגולציה.
"אני חושב שאם גורם כלשהו, מסחרי או ציבורי מבין שאדם פונה אליו כי יש לו תוכנית אובדנית, מחובתו המוסרית ואולי גם החוקית לעשות הכול כדי לדווח למשפחתו ולעשות פעולות כדי לעצור", מסביר פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה. "אם אתה שומע על אדם בסביבתך שעושה פעולות שמעידות על זה שהוא סוגר עניינים, זה צריך להדליק נורה אדומה".
מחברת עלי שלכת נמסר בתגובה: "עלי שלכת נוהגת לכבד את הפרטיות של הפונים אליה. החברה אינה שופטת את המשפחה בשעת צערה. עלי שלכת משתתפת בצער המשפחה."