שעות לאחר פרסום התחקיר בכלכליסט שטוען כי המשטרה עקבה אחרי אזרחים באמצעות היכולות של NSO, והודעת המבקר כי יפתח בבדיקה, בדקנו מה נדרש בכדי לפרוץ לנו למכשיר הפרטי ולהשתיל עליו תוכנת ריגול.
ניתן לומר כי רובנו כבר למדנו שיש להיזהר מהודעות מהסוג שמנסות לפתות אותנו ללחוץ על לינק ולהשתיל לנו וירוס במכשיר הסלולרי. אבל מה לגבי מסמך או תמונה שנראית לגמרי בלתי מזיקה ונשלחה אלינו לוואצאפ או בהודעה רגילה? חברות סייבר התקפי כמו NSO הישראלית, פיתחו תוכנות שזיהו חולשה באמצעותה הם יכולים לפרוץ אלינו למכשיר מבלי שלחצנו על שום דבר ולשאוב את כל המידע שלנו.
המידע שניתן לקחת מאיתנו כולל למשל הודעות ששלחנו לבן או בת הזוג, גם את אלה שמחקנו, תמונות אישיות, המיילים ואפילו להפעיל את המצלמה שלנו בשלט רחוק ושוב - מבלי שלחצנו על דבר. כצפוי, על הטכנולוגיה הזו - גופי ביטחון ברחבי העולם מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף. לפי הערכות בתעשיית הסייבר כמיליון דולר לערכת פריצה כמו תוכנת פגסוס למשל.
NSO טוענים שהם מוכרים את התוכנות לשימוש תחת פיקוח של גופי ביטחון ומדינות, במטרה למנוע פשע וטרור באופן חוקי ועל פי צווי בית משפט. רק שפעם אחר פעם הטכנולוגיה הישראלית נקשרת בפרשיות בעייתיות כמו רצח העיתונאי הסעודי ג׳מאל חאשוקג׳י, מעקב אחר פעילי זכויות אדם באיחוד האמירויות, פריצה למכשיר הסלולרי של נשיא צרפת מקרון ופריצה לטלפונים של דיפלומטים אמריקנים, מה שהביא בסופו של דבר להכרזה בארצות הברית על NSO ככזו שפוגעת באינטרס הלאומי.