"אסור לצאת מהמסגרת": 1,100,000 אזרחים מקבלים קצבת זקנה, שגובה הבסיסי עומד על – 1,550 שקלים בלבד. כ-240 אלף מתוכם זכאים להשלמת הכנסת מפני שאין להם פנסיה או הכנסות נוספות. גם אם תקציב המדינה יעבור כמתוכנן – יעלה השכר של הקשישים העניים ביותר רק ל-70% משכר המינימום. פרויקט מיוחד - סיפורם של הקשישים שנאלצים להסתדר עם סכום בלתי אפשרי ולנסות לחיות בכבוד ולא בעוני: "אני כל הזמן דואגת שאני אהיה בתוך המסגרת"
היום בישראל - 1,100,000 אזרחים מקבלים קצבה, שגובה הבסיסי - עומד על 1,550 שקלים בלבד. כ-240 אלף קשישים מתוכם זכאים לקצבּת השלמת הכנסה. מדובר בקשישים שלרובם אין פנסיה ואין להם הכנסות נוספות - ולכן הם זכאים לקצבּה נוספת, שתעלה את ההכנסה שלהם לכ-3,240 שקלים בחודש.
אם התקציב הנוכחי יעבור כמתוכנן, בעוד שנה קצבת השלמת הכנסה, כלומר זו שניתנת לקשישים העניים ביותר, תעלה ב-470 שקלים. המטרה שהם לא יהיו מעל קו העוני - 120 שקלים מעל קו העוני ליתר דיוק. הקצבה הזוֹ תגיע לגובה של רק 70% משכר המינימום - זאת בטענה שאין כסף. אלא שהממשלה צריכה לשאול את עצמה מה יותר חשוב לה – לדאוג לקשישים לקיום מינימלי או לקיום בכבוד, ברווחה ובשקט?
"פעם הייתי יכולה להיכנס למסעדה – היום אני מחשבנת כל גרוש"
עליזה מויאל, בת 75, מירוחם - מקבלת 3,800 שקלים מקצבת נכות ומקצבת זקנה. "אני כל הזמן דואגת שאני אהיה בתוך המסגרת שלי ולא אצא ממנה", סיפרה. "אסור לצאת מהמסגרת. אני רואה אנשים שמעקלים להם, לוקחים להם, ואחר כך בוכים - לא רוצה להגיע לזה. אני נכה, יש לי נכות של מאה אחוז בגלל הלב והניתוח של הסרטן, וגם יש לי סוכרת. אני לימון רקוב מבפנים, אבל נחמדה מבחוץ, נשאר משהו".
מויאל יוצאת לעבוד כי היא חייבת את הכסף, גם את המעט שהיא מרוויחה. כל חייה עבדה כסייעת בגנים ובמועדוניות, אין לה פנסיה. את כספי הפנסיה של בעלה הוא משך לפני 15 שנים כשחלה בסרטן, ואז נפטר. "אני עובדת שמונה שנים במפעל, זה מוסיף לי 1,000-1,200 שקל, תלוי איך אני עובדת", הסבירה. "בדרך כלל אני חרוצה בעבודה. כמה שאני נכה אבל אני מנסה להריץ כמה שאני יכולה עם האצבעות האלה שנשארו".
"היום היא חיה מקצבת זקנה וקצבת נכות שמגיעות ביחד לכ-3,800 שקלים בחודש", אמרה. "לא היה חסר לנו שום דבר. אוכל היה, משחקים לילדים בשפע, הכול היה להם. באמת, לא היינו מחסירים מהם שום דבר. גם הם עכשיו מחזירים לי מה שהם יכולים. כל אחד - מה שיכול הוא נותן. ואני גם מתחשבת בהם, אני יודעת שיש להם ילדים ומשפחה".
לאחרונה הייתה צריכה לעבור טיפולי שיניים וקיבלה סיוע מהרווחה, וגם המרפאה עצמה הקלה בתשלומים. המשפחה עוזרת במה שאפשר, אחותה מביאה לה בגדים כשצריך ועליזה - את החלומות היא משאירה בצד. הכי חשוב לה שלא להיכנס לחובות, שהדירה הקטנה שחסכה לה כל החיים תיתן לה מחסה עד יומה האחרון.
"פעם הייתי יכולה להיכנס למסעדה, יושבת, אוכלת, שותה, צוחקת", סיפרה. "עכשיו אני עושה חשבון - עדיף שאני אקנה בעיר מוצרים לבית, שיספיק לי לכמה זמן. מחשבנת כל גרוש איפה הולך. כמה שנים לבן אדם נשאר בחיים? למה שלא ייהנה מהשנים האחרונות שלו? ויהיה מבסוט, ויהיה לו את החיוך. החיוך נעלם. את כל הזמן בעצב כזה שאת צריכה לדעת להסתדר".
תגובת משרד האוצר: "בנוסף לתוספת להשלמת ההכנסה במסגרת תקציב המדינה הוקצו 300 מיליון שקלים להעלאת המענק השנתי לניצולי השואה. יש לציין שמקבלי השלמת ההכנסה זכאים להטבות שונות (בהתאם למאפיינים שלהם), העומדות על כ-2,000 שקלים בממוצע למקבלי הסיוע בשכר דירה".