ערב מבצע "שומר החומות". הימים הם ימי הרמדאן המתוחים של ראשית מאי, עוד רגע שבועות. האירועים שהתחוללו אז בירושלים, מביאים את חמאס לשים את האיום על השולחן - ירי רקטות בשעה שש בערב. כל הנקודות שעד עכשיו לא נקשרו - מזרח ירושלים, הגדה ורצועת עזה, מתחילות אולי להתחבר. ימי המלחמה, מציפים בפני החברה הישראלית, ובהם המרואיינים שלנו, שאלות רבות.
"להיות ערבי בישראל": כל הפרקים בסדרת הכתבות המיוחדת
ריאד מחאמיד, מזדהה עם תושבי הדרום ובו בזמן מבין את הכעס הפלסטיני. "ירושלים זו ההזדהות הפלסטינית מספר אחת - אני לא יכול לוותר ולשבת בצד. אני לא מדבר על תמיכה בבקבוקי תבערה ולא בנשק חי, ההפגנה היא על מנת לשנות מצב", הוא מסביר ויוצא להפגנה הספונטנית המתארגנת בכניסה לאום אל-פחם. "זו העמדה המכוערת של הצבא, של המשטרה, שאני מקווה שהפעם יתפסו קצת שכל ויתנו לקומץ הצעירים שיתשחררו הביתה. צעירים כאלה שאתה חוסם בפניהם כל אופציית מחייה עתידית יפה".
בימים הסוערים של הלחימה, בין עיד אל-פיטר לשבועות, מצאנו את עליא ועזמי אבו נאג'י נסערים. ומדבריהם ניכר כי הרבה השתנה מן המפגש האחרון עימם. "הייתי אופטימית מדי, הגעתי למסקנה שהדו-קיום הוא יותר אשליה וחרטא כזו, שבמבחן הראשון הוא נפל" מסבירה אבו נאג'י. היא מתארת את הדו-קיום כמצב מלאכותי "הבנתי פשוט שהצד השני כנראה מבין שהדו-קיום הוא רופא משפחה מנומס נחמד שמטפל בכם, רוקחת או רוקח בבית מרקחת שמסביר לך על התרופה".
לתפיסתה, המחאה הערבית במרחב הישראלי מתקבלת רק אם נעשית במסגרת הכללים, "ערבי לא חייב להיות חייכן, ערבי לא צריך לקבל כל דבר. ערבי לא מבקש שתתנו לי את הזכויות שלי - אלה הזכויות שלי. אני לא רק משלם מיסים ומע"מ ומס הכנסה, וארנונה ושומר על החוק, ומציית". היא מוסיפה, "אותו בן אדם שעשה לינץ' ביהודי הוא אותו בן אדם שגם כן ירה על מישהו בכפר שלו. לא, זה לא הפריע לך כל כך. עכשיו פשוט בגלל שהוא העז לעשות את זה ליהודי".
עזמי ועליא מבקשים לצאת לשאוף אוויר, ואנחנו מנצלים את ההזדמנות לשאול על המאמצים להקמת ממשלה. אבו נאג'י מתאר את תחושותיו ביחס לציבור הערבי בספירה הפוליטית: "לא רוצים להישען אפילו על הקולות של הערבים - ואז אתה חושב, מה אני אפס. למה הלכתי להצביע? למה, אנחנו סוג ב', או ג'".
המשכנו לביתם של פהמי ודנה בשארה כדי להתרענן מהמציאות עם סרט החתונה שלהם, שמאז שנערכה השתנתה המציאות הישראלית לבלי הכיר. "יכול להיות שהשגרה תחזור, הרי אנחנו מנסים לעשות סולחה. כואב לי שאנחנו עם, חיים ביחד, אין סוג של שנאה", אומר בשארה ומוסיף "אנחנו לא מקבלים את אותם חיים של יהודים. אין לנו את מה שיש לך אתה, בכפר שלך - משטרה, סדר. ההרגשה שלי כאילו אנחנו נטושים כאלה, אתם שמתם אותנו בסוג ב'".
אימן נחאס הסטנדאפיסט לא צחק הרבה באותם השבועות. ההופעות בוטלו בשל המצב בעיר המעורבת חיפה. הוא מספר, "יש לי חברים שהם יהודים, התגובה הראשונית הייתה: 'למה אתם עם חמאס?'. ס'חר, אישתו מוסיפה "הם לא מבינים באמת למה אנשים יוצאים לרחובות כשקורים דברים בעזה או בשיח' ג'ראח. הם עוד לא קולטים שאנחנו הזהות שלנו היא פלסטינית, זה לא יעזור אם אנחנו במדינת ישראל, ואנחנו עדיין אותם בני עם, אנחנו פשוט במקרה פה.
תודה לרשת קהילה ופנאי, עיריית חולון והחברה למתנ"סים.