מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דוח תלונות הציבור הנוגע לתקופת הגלים השלישי והרביעי של משבר הקורונה. הדוח מאגד את הטיפול בתלונות הקשורות למשבר הקורונה שהגיעו החל מ-1 בדצמבר 2020 עד 15 באוקטובר 2021. "אופן ההתמודדות של ישראל עם משבר הקורונה משתקף היטב מבירור התלונות", מסר המבקר.
בתקופת דוח מיוחד זה העוסק בגלים השלישי והרביעי, התקבלו בנציבות 16,191 מכתבי תלונה, מהם 1,687 מכתבים בנושאי קורונה. מדובר בירידה בשיעור של כ-36% במכתבי התלונה העוסקים במשבר הקורונה לעומת תשעת חודשי הגל הראשון והגל השני, שבהם התקבלו 2,637 מכתבי תלונה שעסקו במשבר.
השוואת הנתונים שבדוח זה לנתונים שבשני דוחות הנציבות הקודמים הנוגעים למשבר הקורונה משקפת את המעבר ממצב חירום משברי ל"שגרת חיים בצד הקורונה". הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שהתלונות בגל השלישי ובגל הרביעי עוסקות לא רק בדרישה לביטחון סוציאלי, סיוע חומרי וקבלת גמלאות ומענקים כספיים, אלא גם בניהול שגרת חיים לצד הקורונה - יציאה מהארץ וכניסה אליה, השתתפות באירועים בהגבלות התו הירוק וכדומה.
"אופן ההתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה משתקף היטב מבירור התלונות", מסר מבקר המדינה אנגלמן. "הנציבות שימשה כתובת למתלוננים כמעט בכל מגעיהם עם הרשויות וחתרה בראש ובראשונה למתן סעד מהיר למתלוננים. מדיניות זו באה לידי ביטוי בכך ש-56.6% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו בזמן הבירור. אנחנו זמינים לבירור כל תלונה ואני קורא לגופים הממשלתיים להפיק לקחים מהסוגיות העולות בדוח ולתת מענה מהיר ומיטבי לפונים אליכם".
הגופים שהתקבלו עליהם מספר התלונות הרב ביותר בתקופת הגל השלישי והרביעי:
המוסד לביטוח לאומי - 484 תלונות (1,779 בגל הראשון והשני).
משרד הבריאות - 246 תלונות (140 בגל הראשון והשני).
משרד הפנים - 149 תלונות (לא התקבלו תלונות בגל הראשון והשני).
רשות המיסים - 89 תלונות (135 בגל הראשון והשני).
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - 90 תלונות (48 בגל הראשון והשני).
שירות התעסוקה - 22 תלונות (54 בגל הראשון והשני).
66.4% מהתלונות על המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן, 60.9% מהתלונות על משרד הבריאות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן ו-57.9% מהתלונות על רשות האוכלוסין נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן.
מרבית התלונות שהתקבלו בתקופת הדוח עסקו בשירות הציבורי (552 תלונות), בגמלאות (424 תלונות), ברווחה (338 תלונות), בתשלומים ומענקים (161 תלונות) ובחופש התנועה (72 תלונות).
בנוגע לתלונות בנושאי קורונה הנוגעים לגופים האחראים על שירותי הבריאות, 73% ממכתבי התלונה עסקו במשרד הבריאות. מרבית התלונות (99) התקבלו בנושא החיסון, 64 בנושא הנחיות הבידוד ו- 64 על התו הירוק. בנושא גמלאות, מרבית התלונות הגיעו מנשים (58%) ומרבית התלונות על השירות לציבור הגיעו מגברים (62%).
בדיקת הימצאות בבידוד - לאישה שמתה מקורונה
בדוח הציגו כמה דוגמאות לתלונות שהוגשו, למשל תלונה על דוח בסך 5,000 שקלים שקיבל נער בן 16 וחצי בגין הפרת בידוד, על אף שהחלים מקורונה והשלים את מכסת ימי הבידוד שנקבעו לו. הדוח לא ניתן לנער במקום, והשוטר מסר לו כי הוא יישלח אליו בדואר. הדוח איחר להגיע, וכעבור זמן משפחתו של הנער קיבלה דרישה לתשלום הדוח מרשות האכיפה והגבייה. המשפחה הגישה בקשה לביטול הדוח - אולם הבקשה נדחתה בטענה כי עבר המועד האחרון להגשתה. בעקבות התערבות הנציבות, המשטרה הודיעה כי לאחר בחינת הנסיבות ובדיקה עם משרד הבריאות הוחלט לבטל את הדוח.
מקרה נוסף שעולה בדוח המבקר - אדם עם מוגבלות נפשית שקיבל דוח על אי-עטיית מסכה. האדם, שמוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 100%, קיבל מהמשטרה דוח בסך 500 שקלים על אף שהוא מתקשה מאוד בעטיית המסכה בשל מצבו הרפואי. דודתו שפנתה לנציבות טענה כי המשטרה דחתה את הבקשה שהגישה בשמו לביטול הדוח. מבירור המקרה עלה כי לבקשה לא צורף מסמך המעיד על הקושי של האחיין לעטות מסכה, אלא רק מסמך מהביטוח הלאומי המעיד על נכות רפואית. אחרי שהמסמך המתאים הוצג לנציבות, היא פנתה למשטרה שביטלה את הדוח.
במקרה אחר, מתלונן פנה לנציבות וטען כי על אף שאימו מתה מקורונה כחודש לפני שהגיש את התלונה - המשטרה ממשיכה להתקשר אליו בכל שבוע כדי לוודא שהאם שומרת על הבידוד. הוא ציין כי שיחות אלו גורמות לו עוגמת נפש רבה, וכי כל פניותיו למשרד הבריאות ולמשטרה לא הועילו. בתגובה לפניית הנציבות, המשטרה מסרה כי רשימות החייבים בבידוד מועברות ממשרד הבריאות. במשרד הבריאות מסרו לנציבות כי בתחילת משבר הקורונה הוסרו מהרשימות רק המתים שסיבת פטירתם הייתה קורונה. לגבי אימו של המתלונן, אמרו במשרד הבריאות כי היה רשום במערכת הממושבת שהיא "נפטרה לא מקורונה", ולכן שמה לא הוסר. עוד נמסר כי לאחר פניית המתלונן בנושא, הוסר שמה של האם מהרשימות.
תלונה נוספת שהגיעה לנציבות היא על צפיפות ורמה נמוכה של היגיינה באזור המבקרים בבית הסוהר מגידו והיעדר אפשרות לחטא את שפופרות הטלפון שמשמשות לשיחה עם האסירים בזמן ביקור. הנציבות פנתה לשירות בתי הסוהר, שבדק את הנושא. בעקבות הבדיקה הוצבו חומרי חיטוי באזור הביקורים ונמסר כי סגל המחוז וסגל בית הסוהר יבחנו דרכים לייעול וקיצור של הליך הכניסה לביקור וכן ליצירת אזור המתנה מוצל לממתינים בחוץ כדי למנוע צפיפות במקום.