גירוש למדינה זרה או חיים בלי אמא: דניאל לב, בסך הכול בת 7.5, נולדה בישראל לקולטידה, אמא מתאילנד, ולשמוליק, אב ישראלי. אבל כשהייתה בת שמונה חודשים נפטר אביה מהתקף לב – וכעת רוצה המדינה לגרש אותה. "המורה אמרה לי שהם יחזיקו יד ושכמה ילדים ישמרו עליי", היא שיתפה אותנו באומץ. "אני מרגישה שאני עצובה וגם שכמעט יורדות לי דמעות על כל הסיפורים שאמרו לי, שאנחנו חייבים לטוס לתאילנד".
את לא רוצה לטוס?
"אני לא רוצה".
את רוצה להישאר פה?
"כן".
למה?
"כי כאן אלו החיים שלי ופה אני נולדתי".
בשנים הראשונות מאז ששמוליק נפטר, קולטידה עוד הייתה שוהה חוקית בישראל. אבל ב-2017 כשדניאל הייתה כמעט בת ארבע פנתה קולטידה למשרד הפנים לחדש את האשרה שלה – שם הודיעו לה שמאחר שבעלה נפטר היא לא רשאית להישאר כאן יותר. דניאל לעומת זאת היא אזרחית ישראלית ולא ניתן לגרש אותה. בכך המדינה למעשה הציבה תנאי לקולטידה: תשאירי אותה פה לבד, או שתגורשו שתיכן.
"אני רוצה להישאר עם הילדה, החיים שלה פה", אמרה האם. "חוץ מזה יש לנו משפחה שאוהבת אותנו וגם אנחנו אוהבים אותה. 'אם את רוצה לבוא לבקר ניתן לך ויזה לכמה ימים', אומרים לי". דודה של דניאל (אחיו של שמוליק) גלעד הוסיף: "נראה לי קצת אבסורדי שבגלל שאחי נפטר בגיל צעיר, המדינה אומרת לנו – 'אתם לא תזכו לגדל את הבת ואלמנתו'. אנחנו משפחה מחוברת ומלוכדת - ולא, מדינת ישראל אומרת, 'צאו החוצה, תלכו לגור בתאילנד'".
דניאל רוצה דבר אחד: לגדול במקום היחיד שהיא מכירה ומרגישה שייכת
בני משפחתו של שמוליק מלווים מאז פטירתו את דניאל ואמה באופן צמוד. בארבע השנים האחרונות הם נאבקים באמצעות עורכי דין וערעורים לוועדת האתיקה כדי להשאיר את שתיהן בישראל עם המשפחה. אבל המדינה מסרבת לאפשר לקולטידה להישאר – ובכל יום היא עלולה להיות מגורשת.
"אני לא רוצה שהיא תיסע לתאילנד כי אני לא אפגוש אותה וגם אתגעגע אליה", אמר בן הדוד אסף. "זה תמיד מעציב אותי כשאני ישן בלילה ולפעמים אני חולם עליה".
בשל היעדר המעמד של האם גם כל הזכויות של דניאל כאזרחית מעוקבות – אין קופת חולים, אין קצבת שאירים. עושים הכול כדי להקשות על ההישארות שלהן כאן, ודניאל? כל מה שהיא רוצה, זה לגדול במקום היחיד שהיא מכירה ומרגישה שייכת. "אני אוהבת את הארץ, אני אוהבת את בית הספר שלי ואני אוהבת את החוג שלי. חשוב לי להיות פה עם אמא ואבא שלי", הסבירה הילדה.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה:
"הפונה הגישה שוב ושוב בקשות למעמד ונדחתה. בית הדין אף ביקש ממנה לצאת את הארץ עוד בינואר 2020. הפונה החליטה שלא לכבד את פסק הדין והמשיכה להפר את החוק. כעת קבע בית הדין מחדש כי עליה לצאת ולהתאחד עם משפחתה בארץ מוצאה".