מרחק אפסי, חומה אחת ועולם שלם מפרידים בין ג'סר א-זרקא לקיסריה. בנו של ראפת ג'ורבאן, אב בית אנאלפבית מג'סר א-זרקא, אחד היישובים העניים ביותר במדינה, חוצה את החומה הזו מדי יום בדרך לעבודתו כטבח במועדון הגולף של קיסריה. הבן, אניס ג'ורבאן, תלמיד כיתה יא', מאמין כי יום יבוא והוא יגיע למועדון הספורט בקיסריה לא כעובד, אלא כאורח. פרויקט מיוחד.
אבל המסע אל מחוץ לג'סר א-זרקא ארוך, ובדרך חומות רבות. ראפת, רעייתו וחמשת ילדיו גרים בדירת 50 מטרים, עם סלון שהופך לחדר שינה בו ישנים שלושה ילדים בלילה. הוא מקווה לזכות בהגרלה שעורכת המדינה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן", ממש על חוף הים של הכפר. הוא נרשם להגרלה, אבל השאלה אם הוא, או מישהו מתושבי הכפר, יכול להרשות לעצמו לעמוד בהוצאה כספית כה גבוהה. "זה חלום, אבל לא יודע אם הוא יתגשם. הוא לא יהיה שלנו אלא של אנשים אחרים, והחלום ימות", מספר ראפת.
ראפת רוצה לצאת מהשכונה המוזנחת ומהצפיפות החונקת ולתת לילדיו עתיד טוב יותר. הוא מסביר: "לעבור מג'סר א-זרקא יכול לשנות את העתיד של הילדים שלי. הילדה שלי רוצה להיות רופאה, אבל היא לא יכולה להיות רופאה בכפר". ולמרות זאת, לראפת יש תובנה מפתיעה על החיים של השכנים מעבר לחומה. "אני לא מקנא בהם, אולי אני חי יותר טוב מהם עם הבית הסגור שלי. אני מרגיש בנוח עם הילדים שלי, והם מרגישים פחד".
"יבוא היום ומלחמת האחים הזאת תהפוך למרי אזרח"
עליא אבו נאג'י לא מרשה לילדיה להגיע ברגל או באטובוס לבית הספר – היא נוסעת מדי יום לאסוף אותם, ומקפידה להגיע ממש עד השער כדי שלא יהיו לרגע ללא השגחה. "לא בטוח בנצרת, לא בטוח ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס. פעם ביום לפחות יש ירי", היא מספרת.
החששות של עליא מבוססים היטב. בעלה, עזמי אבו נאג'י, נורה בבניין ממש מול בית הספר לפני זמן לא רב. הוא נפצע, יחד עם 9 נוספים, לאחר שאופנוען ריסס בירי את העסק שלו ללא הבחנה. עזמי עבר 5 ניתוחים ושיקום של כמעט שנה, ובעקבות המקרה החליטו הזוג לעבור לעיר השכנה, נוף הגליל היהודית.
"דבר ראשון החלטתי שאני אעזוב את העיר שלי, שבה נולדתי ואותה אני אוהב, ואעבור לנוף הגליל", מספר עזמי. "לא תשמע פה, או בעפולה, או בחיפה על ירי. כשהייתי בנצרת לא הרשתי לילדים לשחק בחוץ. אני מרגיש יותר בטוח בין יהודים".
5 חודשים לפני הפרעות שהתרחשו במהלך מבצע "שומר החומות", עזמי כבר ידע לספק נבואה קודרת - שבמידה רבה הגשימה את עצמה. "אנחנו חיים במלחמת אחים. תזכור את מה שאני אומר לך, יבוא היום ומלחמת האחים הזו תהפוך למרי אזרחי. זה יגיע גם למגזר היהודי. אנשים לא יספרו את המשטרה ולא את המדינה".
בדרך לחתונה ערבית שומעים עומר אדם
מחירי הדיור עלו בכל הארץ בשנים האחרונות, אך אצל המגזר הערבי העלייה הורגשה במיוחד. האוכלוסייה הערבית גדלה פי 12 מאז קום המדינה, אבל שטחי הבנייה למגורים גדלו רק פי 6. פהמי ודנה בשארה נהנים מסדר העולם הישן שבו הגברים מקימים בית בנחלה המשפחתית, והנשים נישאות ומצטרפות למשפחת הבעל. לאביו של פהמי היה מספיק שטח וכסף להקים לפהמי בית מפנק ולהעניק לו אותו לפני חתונתו עם דנה.
את הטקס הדתי של הנישואים, הכולל קריאה מהקוראן וחתימה על הסכם המקביל לכתובה היהודית, הם עושים בבית בנוכחות המשפחה בלבד. בדרך לחתונם שומעים הזוג את עומר אדם – בחירה של פהמי. החתונה עצמה היא חילונית וכוללת ריקודים מעורבים, והאורחים באים לאכול, לשתות, ולעשות שמח. אחרי החתונה צפוי הזוג המאושר לישון יחד בפעם הראשונה.
תודה לרשת קהילה ופנאי עיריית חולון