"זו הייתה חוויה מטורפת": לא כך דמיינה תמר גרומי כנן את הלידה הראשונה בחייה. הכול התחיל מוקדם מהצפוי, כבר בדרכה לבית החולים בירושלים. "המאבטחים סייעו לי לצאת מהאוטו כמה שיותר מהר, הציבו סביבי פרגוד, והבנתי שזה קורה – אני יולדת ברחבת האמבולנסים במיון של הדסה עין כרם".
"התחילו לי צירים בבית, אבל לא באמת האמנו שהגיע הזמן של הלידה", סיפרה גרומי כהן, "רק בדרך לבית החולים הדסה עין כרם הבנו שזה קורה - שאני לקראת הרגע הגדול. כשהגענו לרחבת בית החולים, כשעדיין הייתי באוטו, הלידה כבר ממש התחילה. המאבטחים הבינו מיד את הסיטואציה הדחופה והכניסו אותנו לרחבת האמבולנסים, והבהרתי שאני לא יכולה לרדת מהאוטו. בינתיים הזעיקו שתי מיילדות מקסימות, אסנת הכטר ואורית רוטברד ירדן מצוות מיון יולדות שהגיעו במהירות".
בתחילה ניסו ליילד את תמר במכונית: "הן התחילו לפרוס סדינים באוטו, אך בגלל ההנד-ברקס (בלם היד) שהיה ממש על הגב שלי, לא יכולתי להמשיך. בעלי הציע שיביאו מיטה, והמיילדות שהיו כבר בתקתוק של האירוע הסבירו לו שאין זמן לתהליכים רגילים כי הראש של התינוק כבר בחוץ, ובכל זאת דאגו לי למיטה כדי שיהיה נוח יותר".
אסנת הכטר, אחת המיילדות, תיארה בהתרגשות את החווייה: "טסנו אורית ואני עם ערכת הלידה והשמיכה, היה ברור שכל שניה פה היא קריטית, פגשנו יולדת בלידה פעילה ממש, כאובה מאוד כמובן, והכל התנהל במהירות. העברנו אותה למיטה ושם המשכנו בלידה – תחת כיפת השמים, עד ליציאתו של תינוק במשקל 4 קילו".
תמר היולדת שיתפה: "כשהסתיימה הלידה שמעתי מחיאות כפיים מסביבי ומכל החלונות, ופתאום הבנתי שלא הייתי לבד בסיטואציה, שאחרים דאגו לי מכל כיוון, וזה היה שלב מאוד מרגש. הכל קרה כל כך מהר שהייתי בשוק אחר כך שיש לי ילד. באותם רגעים כל כך כאב לי שלא הבנתי מה קורה, אבל בסך בכל זו הייתה חוויה מאוד מהירה וטובה".
לפניות לכתבת: avivim@ch2news.co.il.