בכביש ירושלים-ים המלח, סמוך לכפר אדומים, נמצא כפר קטן בשם ח'אן אל-אחמר שבו מתגוררים כ-180 בדואים משבט ג'האלין. עוד משנות ה-90 מעוניינות הרשויות לפנות את המאחז הלא-חוקי, וגם היום (ראשון) תגיש המדינה בקשה לבג"ץ לדחות את הפינוי ב-6 חודשים נוספים. מדוע דווקא היישוב הבדואי הקטן מעורר מחלוקת כל כך גדולה ופינויו נדחה במשך שנים רבות? גלגולו של ח'אן אל-אחמר.
משמעות השם ח'אן אל-אחמר היא ה"חאן האדום" על שם הסלעים האדומים שמבצבצים באזור. בשנות ה-70 הוסבו חלקים ממדבר יהודה לשמורות טבע ולשטחי אש, והתושבים הנודדים באזור עוד משנות ה-50 עברו להתיישב באופן קבוע לצד הכביש.
כעשרים שנה לאחר מכן החליטה המדינה לרכז את הבדואים מהאזור ביישוב אחד בשם ערב אל-ג'האלין ולהכשיר אותו, אך בכל ניסיון לפנות את תושבי ח'אן אל-אחמר בשנים שלאחר מכן עתרו נציגי בני שבט הג'האלין שנותרו לגור במקום לבג"ץ נגד הפינוי. מדובר בכ-180 בדואים שמתגוררים בצריפים ובאוהלים שבמתחם.
כבר בשנת 2009 עתרו שורת ארגוני ימין לבית המשפט העליון בבקשה להרוס את בתי הספר והמבנים הלא-חוקיים שהוקמו במקום. בבסיס חלק מהעתירות עמד הנימוק כי המאחז הלא-חוקי אינו מאפשר להרחיב את ההתנחלויות הסמוכות אליו, בעיקר כפר אדומים, ואת כביש 1 הסמוך.
רוב תושבי המקום מחזיקים בתעודות פליטים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין (אונר"א). בכפר לא קיימות תשתיות חשמל או מים והתושבים נעזרים בבקבוקים או מיכלים כדי לספק מים זורמים למקום.
בימ"ש לבקשות דחיית הפינוי של המדינה: "לא עוד"
לאורך השנים טענה המדינה לשיקולים מדיניים שונים, אך היא השמיעה אותם במעמד צד אחד ובאופן חסוי. גם הפעם, המדינה מתכוונת להגיש לשופטים חוות דעת חסויה של מנכ"ל משרד החוץ שנוגעת להשלכות המדיניות של פינוי המאחז. בעבר עלו טענות כי התמהמהות המהלך קשורה לחשש מבית הדין הבינלאומי בהאג וגם הפעם ייתכן שיש לכך קשר. התובעת בבית הדין אף אמרה כי לא תהסס להפעיל את סמכותה, אם הפינוי יבוצע.
אומנם, בממשלה הנוכחית יכולים להיות גם שיקולים פוליטיים שונים בגלל הרכב הקואליציה שכוללת את רע"ם ומרצ. יחד עם זאת, גם בממשלות נתניהו לא בוצע הפינוי - חרף הבטחותיו.
בנוסף, ישראל ספגה לא פעם ביקורת ממדינות האיחוד האירופי בנוגע לח'אן אל-אחמר. כך למשל, 5 המדינות הגדולות באירופה הגישו בקשה רשמית להקפאת הפינוי. כמו כן, פורסם כי ב-2018 קנצרלית גרמניה אנגלה מרקל התנתה את ביקורה בישראל בכך שהמאחז לא יפונה.
הלחצים המדיניים הובילו לאורך השנים לדחיות רבות בהליך המשפטי. מדובר בעתירה השישית בנושא ח'אן אל-אחמר, ורק בה זוהי כבר בקשת הדחייה העשירית מטעם המדינה. בפעם האחרונה השופטים אישרו את בקשת הדחייה, אך הפצירו בנציגי המדינה - "לא עוד".
"הפלסטינים משתלטים באמצעות הבדואים"
לפני כ-4 שנים וחצי הוציא המנהל האזרחי עשרות צווי הריסה למבנים שבח'אן אל-אחמר במסגרת פינוי היישוב, אך מאז המדינה עדיין לא מימשה אותם. לאחר עתירות נוספות של תושבי המאחז נגד הפינוי, פסק בג"ץ בשנת 2018 כי ניתן לפנות את היישוב הלא חוקי והתיר לשר הביטחון לממש את צווי ההריסה. עוד דחה בג"ץ באותה שנה בקשה לעיכוב מימוש צווי ההריסה שהגישו התושבים.
לפני כשלוש שנים, הסביר אלוף משנה במיל', ד"ר דני תרזה, המכהן כיו"ר אגודת כפר אדומים, ליגאל מוסקו שתפקיד ההתנחלות זהה למוצב צה"לי. לטענתו תפקיד ההתנחלות הוא לשמור על כביש ירושלים-ים המלח והבדואים הם איום. "חלק ממשימותינו היא לשמור על הקרקע שהמדינה נתנה לנו. במשך השנים הפלסטינים השתמשו בבדואים כדי להשתלט על המרחב", הסביר תרזה.
במשך שנתיים וחצי התמהמה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מלפנות את ח'אן אל-אחמר, על אף החלטת בג"ץ שהתירה את הרס המבנים הלא חוקיים. בחודש יולי פרסם עמית סגל במהדורה המרכזית כי במשך השנתיים האחרונות התקיים משא ומתן חשאי בין נציגי התושבים למדינה, שבמהלכו הסכימו התושבים להתפנות מהמקום ליישוב קבוע אחר – בתמורה לקבלת מעמד תושב קבע בישראל בדומה לערביי מזרח ירושלים.
במהלך המשא ומתן הוסכם עם הנציגות הרשמית של התושבים על כך שהמאחז יפונה, ובתמורה לכך הם יועברו ליישוב קבע ליד מצדה במקום שנקרא "בקעת הקנאים" ויקבלו דרכון ישראלי – במעמד דומה לערביי מזרח ירושלים. ההסכמה הזו בין התושבים למדינה לא הבשילה ונמשכה לאורך שלוש ממשלות שקמו ונפלו. כל פעם היו בחירות, הסמכות בנושא עברה מאחד לשני – ובממשלה הנוכחית עברה הסמכות לבסוף ממשרד הביטחון למשרד ראש הממשלה.
"ח'אן אל אחמר יפונה, זאת החלטה של בית משפט", אמר ראש הממשלה לשעבר נתניהו בהצהרה לתקשורת לפני כ-3 שנים לאחר החלטת דחייה נוספת. "אין לי כוונה לדחות את זה להודעה חדשה, אלא למועד קצר. משך הזמן שניתן לנסות לפנות את זה בהסכמה ייקבע על ידי הקבינט. זה יהיה קצר ואני מאמין שזה יהיה בהסכמה בין כל השרים".
נפתלי בנט, שהיום מכהן כראש הממשלה, הצטרף אז לביקורת שהשמיעו בימין על ההחלטה לדחות את הפינוי והבטיח כי "ח'אן אל-אחמר יפונה, מפלגת הבית היהודי תוודא שאכן כך יקרה. מדובר בבנייה בלתי חוקית שהריסתה אושרה בבג"ץ. במדינת חוק אוכפים את החוק גם אם הקהילה הבין-לאומית מתנגדת ומאיימת".