הבוקר, עם היחלשות גובה הלהבות, ניתן להתחיל ולאמוד את הנזק שנגרם בשרפת הענק שהתרחשה אתמול בהרי ירושלים: שבעה עשר אלף דונם עלו באש, לאחר לחימה רציפה של 19 שעות של צוותי הכיבוי וההצלה כנגדן. תושבי האזור החלו לחזור הבוקר בהדרגה לבתיהם, מלאי הודיה על שלא היו נפגעים בנפש בשרפה, אך המומים מהנזק ברכוש – החל מכלי רכב שעלו באש, דרך בתים שנפגעו מהלהבות ועד לעסקים ולמפעלי חיים שנמחקו כליל.
הבוקר סייר נציב כבאות והצלה רב טפסר דדי שמחי במוקדי היישובים איתנים, רמת רזיאל וכסלון, במטרה לגבש תוכנית מבצעית לכיבוי מוקדי האש בשעות הקרובות. נכון לרגע זה פועלים עדיין בגזרות השונות 49 צוותים קרקעיים ממחוז ירושלים וסיוע חוצה מחוזות, בסיוע 8 מטוסי כיבוי עם מעכבי בעירה. תושבי היישובים רמת רזיאל וגבעת יערים לא מורשים עדיין לחזור לבתיהם.
מוקדם יותר נערכה בחפ"ק בשורש הערכת מצב בראשות השר לביטחון פנים עמר בר-לב. הנציב שמחי עדכן כי על פי ההערכות, שרפת הענק כילתה כ-17 אלף דונם של חורש טבעי שעלו באש. לשם השוואה, באסון הכרמל נשרפו כ-25 אלף דונם. בסך הכול דווח ביממה האחרונה על 2 בתים שנשרפו ביישוב רמת רזיאל.
"לא ידענו האם הבית יישאר כשנחזור"
הנזק הגדול ביותר נגרם ביישוב רמת רזיאל, שם לדברי התושבים נשרפו משקים שלמים של מטעי זיתים, לולים ופינות חי שנפגעו מהשרפה. אלי בש, מנכ"ל יקב 'מצודה' בגבעת-יערים, איבד בשרפה את היקב שעלה באש: "היקב שלנו ממוקם בגבעת-יערים מאז שנת 2014", סיפר בש ל-N12. "ראיתי אותו היום ופשוט אין מה להציל. לא נשאר דבר, לא נשאר חוט חשמל, כלום. בתור ילד לימדו אותי ש'מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם' וההרגשה היא נוראית, היה פה סוג של פיגוע. מישהו בא ושרף לנו מפעל חיים".
בש מודה על כך שהפגיעה היא רק ברכוש: "מזל שלא היו פגיעות בנפש. אנחנו לא נישבר ומכאן אנחנו נתרומם ונחזיר את הדבר המדהים שהיה פה. אף אחד לא ישרוף לנו את מפעל חיינו ושום פיגוע לאומני לא יעצור אותו. היקב הוא יקב בוטיק ויש חמש משפחות שמתפרנסות ממנו. עכשיו זו תקופת הבציר והעסקנו כעשרה עובדים זמניים. המשפחות האלו יחפשו כעת את דרכן לכיוון חדש. אנחנו מתכוונים להקים את היקב מחדש - נחזיר אותו גדול ומחוזק, בדיוק באותו המקום. רוחנו לא תישבר".
דוד סעדה, בן 34, מתגורר עם אשתו בבית-מאיר ונאלץ לפנות אתמול את ביתו: "אתמול בשעות הצהריים ראינו את העשן מיתמר מהחלון. מיד ארזנו את עצמנו ואחרי לילה מתוח, חזרנו הביתה. למזלנו בית-מאיר כמעט ולא נפגעה מהשרפה. יש שני בתים שנפגעו והאש הקיפה את המושב מקצוותיו. מתחת לבית שלי נמצאת שמורת הטבע 'המסרק' שנפגעה קשות מהלהבות. בשעות האלו כל הגוף נמצא באדרנלין, כשעזבנו את הבית נמלטנו דרך ענן עשן גדול והפחד מהלא-נודע הוא גדול. לא ידענו האם כשנחזור הבית יישאר. הייתה בהלה גדולה. עכשיו כשאנחנו חוזרים הביתה אנחנו מנסים לעכל מה עבר עלינו ולעבד את הטראומה".
ראש המועצה האזורית מטה-יהודה אמר בשיחה עם N12: "היום אנחנו מלקקים את הפצעים ומנסים ללמוד את הנזקים של השרפה. תושבי רמת-רזיאל עדיין לא הורשו לחזור לבתיהם מכיוון שאיכות האוויר מסכנת בשלב זה את בריאות הציבור. התושבים מתארחים אצל בני משפחה וחברים. מי שנתקל בבעיה קשה קיבל סיוע מהמועצה לאירוח בבית מלון. כעת אני מקווה שנלמד את הלקח ועל קרן קיימת לישראל צריכה להשקיע משאבים באזורי חיץ - לדלל את היערות ולסלול דרכי מילוט כדי למנוע התפשטות של שרפה בשטחים פתוחים".
הצתה, רשלנות או משבר האקלים שבפתח?
הבוקר יגיעו חוקרי אש ויתחילו להתחקות אחר מוקדי השרפה ולבדוק כתוצאה ממה היא החלה, באילו נסיבות ומה גרם לה. לכוחות בשטח ברור כי מדובר בשרפה מעשי ידי אדם בוודאות, אך הם לא יודעים לקבוע עדיין אם מדובר בהצתה או ברשלנות.
נציב הכבאות התריע זה מכבר שמשבר האקלים בסופו של דבר ייתן את אותותיו גם בישראל ושצריך להיערך למציאות שונה שבה נידרש להיאבק עם שרפות בתדירות גבוהה יותר ובעיקר בהיקפים גדולים יותר ממה שתיארנו לעצמנו בעבר.
ואכן, אירועי החודשים האחרונים לא רק באזור הרי ירושלים אלא גם במקומות אחרים מאששים את החשש שהעלה רב טפסר דדי שמחי. במובן הזה, ישראל כנראה אינה שונה משאר המדינות בעולם. בהקשר זה, יש משמעות רבה לאופן שבו מגיבים האזרחים: האחד - במובן המניעתי: כלומר, כיצד על כל אזרח או יישוב לדאוג לצמחייה הרבה באזור בתי המגורים. במובן השני - מהירות ואיכות הדיווח עם פריצת השרפה וההישמעות להנחיות.